title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים התכנסה "אחרי החגים"

חבורת הפיוטים התכנסה "אחרי החגים"

 

חגי תשרי חלפו ועברו אך רצינו לקחת מהם מעט לשאר השנה ולכן עסקנו במספר פיוטי חג הסוכות ושמחת התורה.

 

הפיוט הראשון היה "שישו ושמחו בשמחת תורה" המוכר לכולנו. האזנו והצטרפנו לביצועו של ששי קשת והשמחה עלתה בחדר.

 

המשכנו לעוד פיוט מוכר הלא הוא "מפי אל" . פיוט זה המסודר לפי מבנה קבוע של אותיות ה-א'-ב' ובתכונות בן עמרם (הלא הוא משה רבנו) בתכונות עם ישראל והבורא.

לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


 

חזרנו אחורה לפיוט מסוכות- "סוכה ולולב". סוכה ולולב הוא פיוט קבלי, אחד הפיוטים המרכזיים לחג הסוכות בקרב הקהילות הספרדיות. מחבר הפיוט הוא ר' משה אדהאן שהיה אב בית דין ומנהיג רוחני של קהילת מכנאס מסוף המאה ה-17 ועד לאמצע המאה ה-18. מהר מאד התפשט הפיוט בקרב כל קהילות צפון אפריקה ושאר הקהילות הספרדיות, שאימצו אותו כפיוט מרכזי לחג וחיברו לו לחנים שונים. הפיוט מתאר את מצוות ארבעת המינים ואת טעמיהם על פי תורת הסוד ומדרשי חז"ל
הוא עמוס סמלים קבליים ורמזים הקושרים בין סמלי החג – הסוכה, ארבעת המינים והאושפיזין, ובין שמותיו השונים של ה' ועשר הספירות. על הפיוט שורה רוח של שמחה וחדוות גאולה, שיחד עם הפזמון החוזר, תרמו להתחבבותו של הפיוט ולפופולאריות שלו, גם ללא הבנת הסמלים הקבליים עד תומם.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


 

עוד פיוט ידוע מפיוטי החגים הוא "חביבי יא חביבי" . זהו פיוט נוסף מבית היוצר של צמד היוצרים אשר מזרחי (מילים) ורחמים עמאר (לחן). כמו פיוטים אחרים שלהם (אנא בחסדך, נגילה הללויה), גם פיוט זה זכה לפופולריות רבה והוא מושר בכל עת בפי רבים מעדות המזרח. מסורת ספרד-ירושלים "אימצה" את הפיוט לרפרטואר השירים של שלושת הרגלים, בשל האזכור של מצוות העלייה לרגל, החותם את השיר: וְאָז יֵרָאֶה כָּל זְכוּרֶךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה.

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן

 


 לסיום, עסקנו בפיוט המוכר לכל העדות המושר לפני הקידוש בליל שבת- "שלום עליכם". מחברו אינו ידוע וייתכן כי מוצאו מחוגי המקובלים. הוא מצוי בדפוסים החל מן המאה ה-17.
הפיוט מבוסס על אגדה ממסכת שבת (קיט ע"ב), המספרת שלאחר תפילת ערבית של שבת, שני מלאכי שרת מלווים את האדם בדרכו אל ביתו, וכאשר הם נוכחים לדעת שהכל בבית מוכן וערוך לשבת, הם מברכים את יושבי הבית. בני הבית משיבים להם בברכה ובהזמנתם אל הבית, ומבקשים את ברכתם
הפיוט נתקבל בכל קהילות ישראל, והן מקבלות אתו את פני השבת. לכל קהילה לחן משלה לפיוט ולעתים אף יותר מלחן אחד. חלק מהלחנים מבוססים על נוסח התפילה וחלקם לחנים חדשים בני ימינו. יש החוזרים על כל בית פעמיים ויש שלוש פעמים

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

שמחנו לשוב ולהפגש ומזמינים עוד חברים וחברות להצטרף אלינו.

 

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט