title
title
title
title
title
title
מטעמים לפרשת השבוע - חג הסוכות

 

שבת שלום וחג שמח לכולם

 

חג הסוכות העומד בפתחנו הוא חגה של השמחה.

שיר הילדים המוכר כורך שני ציוויים על השמחה בחג: 'וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ ... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ', אך במקורם הרי הם מופיעים בנפרד, במה שנראה ככפילות: ראשית, מצווה התורה (בספר דברים בפרק טז) 'חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ'. ומיד אחר כך - שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלוֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ.

 

רש"ר הירש עמד על הכפילות הזו, והציע שיש כאן התפתחות בציווי ובציפייה. את המדרגה הראשונה של 'ושמחת' הוא מכנה 'פעולה זמנית'. עשיה רגעית של מצווה מתוך שמחה, רגש מקומי.

לעומת זאת, הציווי 'והיית אך שמח' מפורש על ידו כהנחיה להפוך את 'השמחה לתכונה, לאופי קבוע של כל האישיות'. כשהוא מנמק את הדברים הוא מתפייט וכותב נפלא: 'השמחה היא המובחר שבפרחים ובפירות המבשילים בעץ החיים של התורה... הסוד של 'והיית אך שמח' – להיות בשמחה מתמדת – נלמד רק במחיצת ה' ותורתו... כשתגיע למקום הנבחר בידי ה'... משם תשאב את הרוח שתכשיר אותך לשמחה של אמת'.

דברים אלו מבהירים את הכפילות, את השינוי בסגנון ('ושמחת' מול 'והיית אך שמח') ואף את הדגש של 'במקום אשר יבחר'. הפרי המובחר של עץ החיים של התורה הוא היכולת להיות בשמחה אמיתית, לא רגעית או זמנית, שמחה שקשורה לתחושה שהגעת למקום, שאתה נמצא בצל האמונה, ואולי שהתהליך של העליה לרגל (בציר הזמן – החל מראש חודש אלול, דרך ראש השנה ויום הכיפורים, ובציר המקום – מהגלות אל הארץ ומשם לירושלים ולמקום המקדש) מגיע למיצויו.

 

קומה נוספת להסבר זה נמצאת בדבריו של רבי עקיבא אייגר, מגאוני היהדות באירופה במאות ה18-19 שנפטר היום לפני 181 שנים. גם הוא עומד על הפער שבין שמחה 'בשעת מעשה' לבין שמחה תמידית.

החלוקה של רבי עקיבא אייגר היא בין שמחת הגוף ושמחת הנפש. שמחת הגוף – קשורה להנאה רגעית. שמחת הנפש מעשיית מעשה טוב ומצווה, 'הולכת עם האדם' לאורך זמן, וזכרה חקוק בנפשו לנצח.

בסוכות, כותב רבי עקיבא איגר, 'יש שמחת הגוף, מאסיף התבואה... ויש גם כן שמחת הנפש, משמחת בית השואבה ששאבו רוח הקודש'.

דבריו גם הם מדויקים בפסוקים – 'ושמחת בחגך' נאמר על האסיף ועל שמחת היבול, ואילו 'והיית אך שמח' קשור ל'מקום אשר יבחר ה'.

 

נראה כי חג הסוכות מזמין אותנו לשמוח בהוויה מלאה. שמחת הגוף והנפש, שמחת האסיף והמלאות, שמחת התשובה, התיקון, המים, הירוק והקישוטים. לא להשאיר חלק בחוץ, לא לטעום משהו או לטבול את הרגליים בלבד, אלא להיכנס כולנו לתוככי הסוכה, ולנסות להיות בחוויה מלאה של שמחה, של משפחתיות, של רעות, של גוף ונפש, של עולם הזה ועולם הבא, של ראשית ואחרית, של תורה ודרך ארץ.

ומכאן – נצא אל השנה הבאה, שמחים ומפויסים.

 

שבת שלום וחג סוכות שמח, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת-צבי