title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - אסיף

אסיף

מיליםאיתמר פרת     לחןנעמי שמר


אסוף את המעשים 
את המילים והאותות 
כמו יבול ברכה כבד משאת

אסוף את הפריחה 
אשר גמלה לזיכרונות 
של קיץ שחלף בטרם עת

אסוף את כל מראות פניה היפים 
כמו את הפרי ואת הבר
האדמה היא אפורה מתחת לשלפים 
ואין לה עוד לתת לך דבר

ואין יותר גבעול חולם על שיבולתו 
ואין יותר נדרי ואסרי 
רק הבטחת הרוח כי הגשם בעיתו 
עוד יחונן את עפרה בתום תשרי.

 

אסיף - מה הקשר לסוכות? עוד פינה של עפר גביש אצל שמעון פרנס בגל"צ

לחצו כאן לצפייה

Image result for ‫אסיף      איתמר פרת     נעמי שמר‬‎


 

"מדוע מרבים להשמיע את השיר "אסיף" (איתמר פרת-נעמי שמר) דוקא בסוכות? האם שם השיר הוא סיבה מספקת או שיש סיבה נוספת? סיפור עצוב שהוביל  לשיר יפה, יפה ומרגש.

 

לצפייה בביצועה של יהודית רביץ לחצו כאן 


 את השיר איתמר פרת כתב לזכר אחותו, שנהרגה בתאונת דרכים.   בדברי ההנחיה שלי אני מוסיף שהשיר הוא "עונתי", כלומר: לעולם ישמיעו אותו בתדירות גבוהה בין ראש השנה לסוכות, שהוא חג האסיף. ביחוד הודות לשורה: "ואין יותר נדרי ואסרי", הלקוחה מתפילת "כל נדרי" של ערב יום הכיפורים, יושמע השיר יותר פעמים סמוך ליום כיפור.

 

אך למעשה התכוון המשורר לבכות את אחותו. היטב קלעה נעמי שמר כשחיברה מנגינה עצובה לשיר זה. אילו היה זה שיר על חג האסיף, המנגינה היתה עליזה ושמחה, כפי שנאמר: "הזורעים בדמעה ברנה יקצורו". המנגינה הנוגה מכניסה את השומע לתוך עצבות שאותה רצה המשורר לומר בשירו.  את הסיפור הבא ברדיו: כשכתבה את השיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר" כתבה את המלים: "ברחנו אל אותם המקומות, נלחמנו את אותן המלחמות" לאחר שלהקת פיקוד מרכז כבר החלה לבצע את השיר היא הבינה כי זהו דור חדש.

 

כשכתבה "ברחנו אל אותם המקומות" חשבה על הצעירים שברחו כדי להתגייס לפלמ"ח, או אלה שזייפו את הגיל כדי להתגייס לבריגדה וכדומה..  אבל היום, היא אומרת, בריחה היא כבר לא בריחה אל המלחמה אלא אולי להיפך...  ולכן שינתה את השורה ל: הלכנו אל אותם המקומות, נלחמנו באותן המלחמות".

 

להמשך קריאה לחצו כאן