title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז גליון 237

ברכה לסיכום העונה בחוג לארכיאולוגיה

בתחילת השנה למדנו רבות

בסיוע צילומי ממצאים ותמונות

שבארכיאולוגיה מקובל להניח

כי שיטת קבורה היא ענין שברוח.

שיטת קבורה לעולם משקפת

מערכת אמונות אותה היא מאפיינת

של חיים מקבילים שלאחר המוות.

כל עם נוטה לשמור על המסורת.

על כן שינוי בשיטת הקבורה

מבטא כנראה חילופי אוכלוסיה.

אין ספק שניתן לדלות מידע רב

מחיטוט בקברים ממזרח ומערב.

אך יש להודות (אולי זה רק לדידי)

שהנושא הזה הוא קצת מורבידי.

אף מקאברי (מילה, אגב, מוצאה מלשון עבר

ולקוחה מן הפועל 'לקבר').

דיברנו על מקומות פולחן

מקדשים, מזבחות, על אלי כנען

על סינקרטיזם שנגדו מחו הנביאים

בראותם פוסחים על שני הסעיפים.

איננה, ענת, אשרה ועשתרת

אל, בעל, מות וכרת

הפנתיאון השומרי והכנעני

ממחישים את צורך האדם ברוחני.

דיברנו על גרי האריות משומרון

ועל החיכוכים בעת שיבת ציון,

גשם הערבי, טוביה העמוני ובעיקר סנבלט

ששלושה בשם זה, נא לא לעשות סלט!

שכחתי להזכיר כי תהינו לאן נעלם

אבינו הקדמון, איש הניאנדרטלי.

חיים הרגיע אותנו: הוא עוד חי וקיים

באצטדיון טדי, צועק מן הספסל.

יעל בישרה לנו לפני כמה ימים

בשורה נפלאה מטעם המדור לחיפוש קרובים:

נמצא האבא של הומוספיאנס זכרו לברכה

וזאת דוקא אצלנו, בקסם, במערה!

בקיצור נהנינו השנה מיעל, כרגיל

ונתראה אחרי החגים בשמחה ובגיל.

רחל רייך

עין-הנצי"ב