title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים חוגגת שנה להיווסדה

חבורת הפיוטים חוגגת שנה להיווסדה

 

לפני שנה יסדנו בבית גיל עוז חבורה נפלאה המתכנסת מידי שבוע בשבוע בימי רביעי בהנחייתו החיננית של ירון הלל, העושה זאת בהתנדבות מכל הלב והנשמה.

 

לאורך מהלך השנה עסקנו ביותר ממאה פיוטים! וכעת הגיע הזמן לחזרה ושינון, מה שיסייע להפנים יותר הן את התוכן הטקסטואלי והן את הלחנים השונים, אותם הכרנו לכל פיוט ופיוט (וכמו שכבר ראינו - ישנם הרבה לחנים לכל פיוט והיותר מביצוע אחד אף לאותו הלחן).

פתחנו את המפגש בתוכן המתאים לזמן זה בלוח השנה – חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. בעדות המזרח נוהגים לומר סליחות במשך כל חודש אלול ובעדות אשכנז ממוצאי השבת שלפני ראש השנה
עסקנו בפיוט "אדון הסליחות" שהוא אחד הפיוטים הידועים ביותר בסדר הסליחות והוא נאמר מדי יום במשך חודש אלול ובעשרת ימי תשובה. הפיוט מושר בדרך כלל בשירת מקהלה, אשר יכולה להיות שירת מענה- החזן שר את הבית והקהל עונה בפזמון, או, שירה משותפת לכל הפיוט יחדיו. כך או כך, השירה הולכת ומתעצמת עם הגיעה לפזמון החוזר - חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ - מלים אשר בניגוד למצופה מושרות בשמחה ובהתלהבות ולא מתוך צער ועצבות, שכן יש שמחה ונחמה בידיעה שקיים לאדם פתח לשוב בתשובה על מעשיו וכי האל הוא חנון ורחום, טוֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת, סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת, עוֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 האזנו לשני ביצועים אליהם הצטרפנו גם כמובן.

לצפייה בביצוע החבורה עם מידד טסה לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה עם  דוד דאור לחצו כאן


 

המשכנו לפיוט "אגדלך", פיוט קצר לכל עת מאת ר' אברהם אבן עזרא, ששמו הפרטי חתום בראשי הבתים. הפיוט אהוב ומוכר בקרב כל הקהילות. במקור ייעד אמנם ראב"ע את פיוטו כ'רשות' לקדיש (כפי שאפשר ללמוד מהשורה האחרונה של הפיוט) אולם בימינו הוא מושר בכל עת, במיוחד בשבתות ובעתות שמחה
המשורר עומד בשיר זה חרד וירא מול האל והפער הנצחי בין האדם לבוראו. רגשות שונים צפים ועולים כאן - הודאה, פחד, אימה, פליאה והשתוממות - מתוכם בוקע ועולה הפרדוקס של התשוקה והשאיפה לגדל ולהלל את האל על אף אפסותו של האדם

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

לצפייה בביצוע החבורה עם משה גיאת לחצו כאן


  

מפיוט זה עברנו לעסוק בפיוט המושר בשבת "כי אשמרה שבת". אחד מפיוטי השבת הנפוצים והידועים ביותר, המושר על ידי כל הקהילות, בשינויי נוסח קלים. מחברו של הפיוט הוא ר' אברהם אבן עזרא, בן המאה ה-12, מגדולי משוררי תור הזהב, שהיה גם פרשן מקרא ומדען
לאורך כל הפיוט ניכרת ובולטת שמחתו של המשורר ביום השבת ואהבתו אליה. בשבת הוא נח, מתענג בלימוד התורה ובסעודות השבת, מתרחק מדברי חול, מטהר את לבו מתחבר למהות הרוחנית של השבת. הפזמון החוזר של הפיוט מדגיש את חשיבותה של השבת, המהווה אות ועדות לקשר שבין עם ישראל והקב"ה ולברית שביניהם
במהלך הדורות חוברו לפיוט עשרות לחנים, חלקם לחנים שהוצמדו והותאמו לפיוט. מרביתם של הלחנים משקפים את הלך הרוח השמח השורה על השיר. בקהילות האשכנזיות נוהגים לשיר את הפיוט אחרי הסעודה השנייה, בשבת בבוקר


לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

לצפייה בביצוע החבורה עם איציק אשל לחצו כאן


 

לצפייה בביצוע החבורה עם דקלון לחצו כאן


 

קינחנו בפיוט "לדוד שיר ומזמור". פיוט לשבת תולדות משירת הבקשות של יהודי מרוקו. הפיוט, שנכתב ע"י ר' דוד חסין, מפייטניה הגדולים של מרוקו במאה ה-18. כבר בתחילת השיר מכריז המשורר שכל עניינו של השיר הוא ירושלים והוא הולך ופורש את שבחה של ירושלים במלים רוויות שיבוצים מהמקרא. שיר זה מצטרף לשירים נוספים אחרים של המשורר על ירושלים וישראל ומכולם עולה אהבתו הגדולה אליה וכיסופיו לבניינה המחודש.

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן

  

 

לצפייה בביצוע החבורה עם יונן חוטה לחצו כאן


 

ושוב כבכל שבוע, מוזמנים בחום להצטרף לחבורתנו.

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט