title
title
title
title
title
title
משב רוח - והפעם נעה זית

דברים אלו שלחה נעה זית כביאור לציוריה

 

אתן בטח רוצים-רוצות לדעת למה אני מציירת כל כך הרבה את האיש הזה עם החצוצרה.




אז ככה: האיש הזה הוא צ'ט בייקר והוא היה, כמו שכתוב בויקיפדיה, אחד מנגני החצוצרה המובילים והמפורסמים בעולם הג'אז. הוא היה גם מכור לסמים. ישב בבתי סוהר בגלל זה וגם הוכה על ידי סוחרי סמים ששברו לא את השיניים. היו לו קורות חיים קשים. הוא היה יפה כמו מלאך שנפל, אפשר לראות את זה בתמונות. בין גיל עשרים לגיל שישים הוא היה כוכב. בגיל שישים הוא נפל. וכך כותב עליו ניצן וייסמן:

 

11/5/18

השבוע, לפני 30, צונח צ'ט בייקר אל מותו מחלון חדר 20-c של מלון פרינס הנדריק, לא רחוק מאמסטרדם סנטראל. בעשר בערב, כשעליו תיק החצוצרה, כמה עשרות גילדר, כמה גרמים הרואין ופתק המציין שחצוצרה זו שייכת לצ'ט בייקר נרשם בקבלה, עולה לחדרו הקטן בקומה השלישית – קירות צהובים, מיטה כפולה, ארון בגדים, שולחן ומכשיר טלויזיה – ונועל אחריו את הדלת. מה עבר עליו בשעות חייו האחרונות לא יוודע כבר לעולם; בשלוש לפנות בוקר נמצאת גופתו המרוסקת מוטלת על המדרכה בחזית המלון, מאוחסנת בחדר המתים של תחנת המשטרה בוורמסאראאט כ"אלמוני", מזוהה רק לאחר שלושה ימים. איש מעובדי המלון לא ידע את זהותו של האורח המפורסם, וגם כשנודעה להם, משכו בכתפם. מבחינתם צ'ט בייקר היה עוד נרקומן חסר מזל.

 

ניצן וייסמן

 

והויקיפדיה כותבת: בחדרו ובגופו נמצאו כמויות גדולות של הרואין וקוקאין. אחרי מותו היו שטענו שנדחף מהחלון ובעצם נרצח, והיו שסברו שהתאבד. היו ראיות לכאן ולכאן אך אף אחת מהטענות הללו לא הוכחה. גופתו הוחזרה הביתה והוא נקבר בבית קברות באינגלווד, קליפורניה.

 

זה סיפור חייו ומותו של צ'ט בייקר. נגן חצוצרה מופלא. בשבוע הזה של מאי ראיתי תמונה שלו באינטרנט כשהוא יושב על אדן החלון במלון במילנו. נזכרתי בסיפור שלו התגעגעתי לנגינתו והתחלתי לצייר. אני מציירת ושומעת ביוטיוב את החצוצרה הבוכה שלו.

My Funny Valentine. הוא מנגן וגם שר. ואז מופיע הסיפור הזה של ניצן וייסמן שנזכר גם הוא בצ'ט בייקר. בדיוק באותו השבוע. מוזר. ואני לא יכולה להפסיק לצייר אותו. תשמעו איך הוא מנגן. אתם לא צריכים לאהוב חצוצרה בשביל זה. יש משהו כל כך ענוג בחצוצרה שלו. ההיפך מתרועה. כמו הפנים שלו. מלאך שנפל.

 

נעה זית