title
title
title
title
title
title
מטעמים לפרשת השבוע - פרשת חוקת

פרשת חוקת

 

האפר הנוצר משריפת הפרה האדומה הוא רכיב הכרחי בתהליך ההיטהרות של טמא המת. אדם הנמצא קרוב אל מת או הנוגע בו נטמא, וכדי להיטהר צריך שיזו עליו מים שבהם מעורב, בין השאר, אפר הפרה.

חז"ל במדרש מצאו זיקה בין האפר הזה לבין דבריו של אברהם אבינו על עצמו- 'וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר'.

כך דרש רבא: 'בשכר שאמר אברהם אבינו "ואנכי עפר ואפר", זכו בניו לשתי מצות: אפר פרה ועפר סוטה'.

ובניסוח דומה אומר המדרש:

 אמר לו הקב"ה: חייך! אתה אמרת "ואנכי עפר ואפר", חייך שאני נותן לבניך כפרה בהם.

 

על הזיקה שבין ענוותנותו הגדולה של אברהם, שראה את עצמו כעפר ואפר, לבין אפר הפרה האדומה עמדו שניים, והציעו כיוונים שונים ומרתקים.

הרבי מלובביטש מזהה את איכותו המיוחדת של אברהם אבינו כגומל חסדים. ענוותנותו של אברהם מביאה אותו להרעיף חסד על הכל, ולהיות מוכן למסור את נפשו ולהסתכן למען אחרים, אפילו שאינם קרובים לו ואפילו רשעים כאנשי סדום.

בדומה למידה זו של ענווה המביאה לגמילות חסד ושימת צרכי הזולת לפני צרכיי שלי, זוכים בניו של אברהם למצוות פרה אדומה, בה הכהן הקדוש יורד מדרגתו ומטמא את עצמו, כדי לטהר יהודי אחר.

 

באופן שונה מעט מסביר הפילוסוף היהודי עמנואל לוינס את הקשר שבין אברהם וענוותנותו לבין אפר הפרה האדומה. לדבריו, ענוותנותו של אברהם מביאה אותו להיות מסוגל להסתכל מחוץ לעצמו, להתבונן אל האחר. דווקא הביטול העצמי פותח אותו אל עבר צרכיו של הזולת. לוינס רואה את המפגש עם המוות כמפגש שעלול להוביל את האדם לאנוכיות. אדם הפוגש במוות של אחר מתעורר לחשוב על חייו, על הישרדותו, על צרכי קיומו, ועלול בשל כך לשכוח את נוכחותו של הזולת. דווקא אפר הפרה מלמד על היכולת להיטהר – שהיא עבור לוינס היכולת להיחלץ מחוץ לעצמך ולראות את קיומו של שכנך ואת צרכיו.

 

על אף השוני, שתי הפרשנויות דומות בכריכת הענווה של אברהם עם החסד, ובזיהוי מעשה הטיהור של אפר הפרה האדומה גם הוא עם החסד והדאגה לאחר. נלמד כולנו להיות טהורים, ענווים, גומלי חסדים ומוכנים לוותר על דברים חשובים לנו לטובת השכן והזולת.

 

שבת שלום, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת-צבי