title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - שיר המשמרת

שיר המשמרת

מילים: אברהם שלונסקי    לחן: ורדינה שלונסקי    כתיבה: 1934


מוֹלֶדֶת חַמְסִינִית חוֹלִית וּמְסֻלַּעַת,
מַה שִּׁיר לָךְ חוֹזַיִךְ לֹא שָׁרוּ בְּלַהַט?
שִׁירָה רַק אַחַת לֹא חֹרְתָה עוֹד עַל דַּף:
שִׁירַת הַמִּשְׁמֶרֶת מוּל שַׁעַר מוּגָף.

מִשְׁמֶרֶת אִלֶּמֶת מוּל יָד מְנַשֶּׁלֶת
כִּ"מְנֵא-מְנֵא-וּתְקֵל" פֹּה הוֹקִיעָה הַשֶּׁלֶט,
וְהוּא כָּאן הַפֶּה הַזּוֹעֵק הַיְחִידִי:
"אַל יְנֻשַּׁל הַפּוֹעֵל הַיְהוּדִי!"

הוּא לְבַדּוֹ כָּאן הַפֶּה הַמַּטִּיחַ
בִּפְנֵי בּוֹעֲזִים בּוֹעֲטֵי הַמָּשִׁיחַ
דָּתָם – הַמַּרְכֹּלֶת, אֵלָם – אֵל הָרְכוּשׁ,
רוֹאֵי הַמּוֹלֶדֶת בְּנֶקֶב הַגְּרוּשׁ.

אַךְ הֵם הַיּוֹדְעִים רַק לַבֶּצַע לִכְרֹעַ
מִי הֵם כִּי יִשְׁעוּ לַחֲרוֹן הָאֵין-זְרוֹעַ?
הַהֵם יַאֲזִינוּ לְלֵב מְאֻגְרָף
שֶׁל אֵלֶם מִשְׁמֶרֶת מוּל שַׁעַר מוּגָף?

דְּמָמָה וְשָׁרָב. וּמִשְׁמֶרֶת אִלֶּמֶת.
רַק צַו תּוֹכֵחָה מֵעַל שֶׁלֶט רוֹעֶמֶת,
עַמּוּד הַקָּלוֹן לְמַרְשִׁיעֵי-הַבְּרִית:
– הַבּוּז לִמְנַשְּׁלַיִךְ, הַיָּד הָעִבְרִית!


ביצוע לוטה לאופר     עיבודשבתי פטרושקה    שנת הקלטה:   9.3.1953
בביצוע זה מושרים הבתים הראשון, השני והחמישי

לחצו כאן להאזנה לביצוע השיר


לוטה לאופר: זמרת סופרן אופראית. שרה גם במקהלה הפילהרמונית תל אביב. עלתה בעלייה החמישית. הייתה בעלת "אולפן לזמרה ולאופרה".

מהאתר "זמרשת": הופיע בספר/חוברת  "שאו זמרה: קובץ שירים לזמרה בציבור", מרכז לתרבות, תרצ"ח 1938
https://www.zemereshet.co.il/images/pixel.gifעל הגרסההמילים נוקדו ופוסקו על-פי הפרסום המקורי ב"דבר" ("תוספת ערב" של העיתון,  3.6.1934), למעט שני תיקונים קטנים: "יָד מנשלת" (במקום "יַד מנשלת") ו"אִלֶּמֶת" (במקום "אִלֶמֶת") כבעיתון.

כותב מרדכי נאור, "אסירי ציון מכפר סבא: המאבק על עבודה עברית", קתדרה, גליון 39 (1986),
"אברהם שלונסקי שניצב במשמרת ב-1 ביוני 1934 כתב [שיר המשמרת כ]שיר מחאה נגד ה"בועזים" (כינוי גנאי לאיכרים או הפרדסנים היהודים האמידים, שהיה רווח מאז ימי העלייה השנייה, על שם בועז בן שלמון, איכר אמיד הנזכר במגילת רות ובדברי הימים) המנשלים את הפועל העברי.  השיר התפרסם לראשונה ב"תוספת ערב" של "דבר" מיום 3 ביוני
1934.

יוסי ביילין טען במאמר  "ציונות מתחת למיקרוסקופ" ("דבר", 19.1.1973, עמ' 41) כי "ב-1934 לא היו פועלים יהודים גם אילו רצו בהם, והמשמרות קוימו בעצם לשם המאבק נגד הבריטים, כדי שלא יפחיתו את הסרטיפיקטים שניתנו לפועלים".

בגיליון "דבר" הנזכר לעיל נדפסו המילים בליווי הערה "תווי הניגון שעל פיו יושר השיר יפורסמו בנפרד", אך לא ברור אם אכן נדפסו ב"דבר". ב19.8.1934 נדפסה ב"דבר" ידיעה על "פרשת כפר סבא - בגרמנית", ולפיה השיר בהדפסה מיוחדת צורף לילקוט "כפר סבא - במערכת העבודה העברית", אשר חולק בסניף תנועת "החלוץ" בגרמניה.

ב26.2.1937 נדפסה ב"דבר" ידיעה במדור "הדיםלפיה נדפס תרגום ליידיש של השיר מאת אפרים צרפת בגיליון 72 של העיתון הארגנטינאי "אונזער צייט".

בעתון "הצופה" מיום 29.8.1938 עמ' 4 מתועד ביצוע ברדיו של השיר בביצוע אפרים גולדשטיין [לימים די זהב] בליווי אריה זקס בפסנתר, בתוכנית "מנעימותיהן של נשים מחברות בארץ".

ורדינה שלונסקי (ינואר   1905 –  בפברואר 1990  ( הייתה מלחינהפסנתרנית ועיתונאית.  נחשבת למלחינה הישראלית הראשונה.

Verdina-Shlonsky 0002.jpg

משפחתה: אביה היה כנר חובב ואמה הייתה חובבת שירה. לוורדינה היו שני אחים ושלוש אחיותאברהם,  לימים המשורר הנודעדב יהודית, אידה ופניה וגמן שלונסקי.