title
title
title
title
title
title
לאסוף את השברים

הנצחת בית הילדים ברוזנהיים גרמניה על-ידי  עמותת מורשת הבריחה.

המקום, כיום מטה המשטרה המחוזית, שימש כבית ילדים בשנים 1946-8 לקליטת ילדים שורדי שואה, רובם ללא הורים שנספו בשואה.

לחצו כאן לצפייה בטקס ההנצחה


המסע מפולין לרוזנהיים ואינדרסדורוף

 

עדותו של שבתאי ביננפלד ז"ל כששה חודשים לפני פטירתו בארץ .

לאחר ששלושת ילדי משפחת ביננפלד , שבתאי ז"ל חנה ופנחס הגיעו חזרה לפולין מאוזבקיסטן הם הסתובבו ברחובותיה ההרוסים של העיר . באחד הימים בשעות אחר הצהריים כשהם מותשים ורעבים , הם שמעו מתוך ההריסות קולות והשפה ששמעו היתה שפת האם אידיש . הם חדרו לתוך המבנה ולהפתעתם פגשו קבוצה גדולה של ילדים ומדריכים ,שבתאי שהיה כבן 15 פנה אליהם ושאל לאן פניהם מועדות ותשובתם היתה שהבריחה יוצאת באותו ערב ושהמסע יהיה די קשה .ובסופו יגיעו לישראל לביתם ,המדריכים תיחקרו אותם מי מההורים נישאר בחיים ואם בכלל .

שבתאי ז"ל ענה שאביו בחיים ואמו נפטרה,אך מרכז הקבוצה ביקש שהאב יגיע ויחתום שאין לו התנגדות לצרף אותם לקבוצת הילדים.הוא ואחיו פרצו בבכי ויתחנן שייצרפו אותם . אך המדריכים הסבירו לו שללא חתימת אביו אין להם את הסמכות לצרפם , לאחר כשעתיים לגמרי במיקרה האב הגיע עם ילדיו ואישר את האפשרות לצרפם לקבוצה לטפל ולהעלות את ילדיו לישראל , ומכאן החל באותו לילה מסע הבריחה מפולין לגרמניה .וכך הם הגיעו למחנה העקורים רוזנהיים בבוואריה.

 

                    מחנה העקורים רוזנהיים   

קבוצות הילדים הראשונים שמגיעים לבוואריה . אונר"רא מחליטה על הקמתה של מרכזי קליטה ורשת בתי ילדים במחוזות שבניהולה ,

מחנה רוזנהיים מתחיל לפעול בתור מרכז קליטה מין ומעבר .

קבוצות הילדים של תנועת הנוער עוברות ממחנה רוזנהיים אל בית הילדים אינדרסדורף   ,

 

                        מדברי יצחק דיכטר מנהל מתקן רוזנהיים

שנים היה כל אחד מאיתנו חייב היה להילחם . כדי להישאר בחיים .

כשמצאנו את דרכינו חזרה לעולם השפיות ולא הוכרחנו לשקר , לרמות ולגנוב כדי להשאר בחיים .

היתה לנו הרגשה טובה ונקיה . שאנו מסוגלים לפעול למען אידיאל כלשהו , הגדול יותר מאיתנו ,

מצאנו משמעות להמשך קיומינו האישי,

 

                          מחנה העקורים אינדרסדורף

 

התחנה  השניה  בגרמניה היתה אידרסדורף . הגענו בערך בשנים  1946 – 1947 .

די הופתענו , זה היה מינזר גדול ועתיק שמשם פונו הנזירים , המקום הועבר על ידי אונר"א לתנועת הנוער  " דרור " .אלו היו הילדים שרוכזו קודם לכן בפולין והועבו באמצעות הבריחה ותלעות לגרמניה , קודם כל למחנה רוזנהיים למיון ומשם לאינדרסדורף .

הילדים חולקו לשלש שכבות גיל צעירים בינונים ובוגרים ודאגו להמשך קיומנו .

 

ומשם לאיטליה לאחד ממחנות העקורים . ובתאריך ה 17 לספטמבר 1948 באניית מעפילים הם הגיעו לחופי חיפה בישראל . באניית המעפילים  " המורד ".

 

לקריאת המאמר במקור לחצו כאן


 

האם מישהו מכם הקוראים אולי מכיר אחד מאותם ילדים ששהו בבית זה?

אשמח לכל תגובה

 

נילי בן-ארי