title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - החבורה התכנסה לכבודה של תורה ושל ארץ חמדה

החבורה התכנסה לכבודה של תורה ושל ארץ חמדה

 

חג הביכורים ומתן תורה, חג השבועות עבר ואנו עוד נהנים מזיוו.

התחלנו את המפגש בשני שירים מתוך תהלים, "ישמחו השמים" ו"אשירה ל- ה'".

"ישמחו השמים ותגל הארץ, ירעם הים ומלואו..." כך הפסוקים. השמים וכל היקום והבריאה שמחו במתן תורה שניתנה כמתנה לעם ישראל.

 

לצפייה בביצוע החבורה ל"ישמחו השמים" לחצו כאן


 

הפסוק "אשירה ל- ה' " אנו מבטאים בו את הרצון לשיר ולהתפלל לפני הבורא ומקווים שיח תפילותינו יערב לפניו.

 

לצפייה בביצוע החבורה ל"אשירה ל- ה' " לחצו כאן


השמחה בתורה ובארץ ישראל ששתיהן ניתנו לנו כמתנה באה לידי ביטוי בפיוט "בוא עם בחיר יה".



 

פיוט זה נכתב בידי אשר מזרחי, יליד ירושלים, אשר היה שליח ששודר מהארץ לתוניס, שם שימש בקודש בכל תפקידי הקהילה.

בפיוט קורא המשורר לכל העם שבגולה לבוא לארץ הקודש, ולראות את מעלותיה. הפיוט מושר כשירת מענה הפייטן שר את הבית והקהל עונה לו – בארץ.

 

לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


ולהמשך הביצוע לחצו כאן


המשכנו לעוד פיוט שנכתב בידי אותו הפייטן- אשר מזרחי - הנקרא:

"בִּתִּי צְאִי מִבֵּית כֶּלֶא" .

שיר זה הוא אולי אחד השירים המוכרים ביותר מבין השירים שנכתבו במאה האחרונה על פי לחן של שיר ערבי. אשר מזרחי,  הפייטן והיוצר הפורה (נפטר 1967 ), חיבר מלים עבריות לשיר מצרי,  אותו ביצע במקור עבד אל מוטאלב במחצית הראשונה של המאה העשרים.

 

המשורר פונה לכנסת ישראל בביטוי של קרבה - בִּתִּי , וקורא לה:  צְאִי מִבֵּית כֶּלֶא!  צאי לך מותך הגלות,  אם מתוך הגלות הפיזית הממשית שהיא נתונה בו ואם מתוך הגלות המנטלית רוחנית.

המשורר בעצם רואה את מה שאותה בת לא רואה - הוא רואה את הגאולה קורמת עור וגידים אל מול עיניו ומצייר אותה בצורה מוחשית ממש כמתרחשת בפועל:  חַבְּקִי אֵם נֶאֱמָנָה אֶת כָּל בָּנַיִךְ,  מְדַלְגִים מִכָּל פִּנָּה שָׁבִים אֵלַיִךְ - התחושה של הגאולה הממשית המתרחשת כאן ועכשיו מועצמת ע"י השימוש בלשון הווה - המשורר אף מגדיל לעשות ופותח את תיאור הגאולה בזמן עבר, כאילו כבר התרחשה (ורק אנחנו לא שמנו לב...) : אֵל מִמָּרוֹם חָמַל עָלַיִךְ, שָׂם קֵץ וָסוֹף לְצָרוֹתַיִךְ...

המשורר גם שוזר בשירו הקצר ביטויי קרבה של רוך וחיבה:  בת , אם, כלה ורעיה - כשאפשר אף לחשוב על התפתחות הדרגתית בין הכינויים הללו - מבת לאם ומכלה לרעיה.

אולי משהו ברוך הזה, יחד עם התמונה העולה מהשיר של גאולה כאן ועכשיו , של שמחה מאופקת שבאה לידי ביטוי בלחן הכובש של השיר,  הפכו את השיר הזה לאחד האהובים מזה עשרות שנים.

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


קינחנו בפיוט "אל חובי סלח" – אותו כתב ר' ניסים משה הלוי ז"ל.

בפיוט זה מבקש המשורר מאת הבורא שיסלח על חובותנו, על העוונות ושיחיש את בוא הגאולה ועם ישראל יעלה לארצו הברוכה.

 

להלן מילות הפיוט:

 

אל חובי סלח אבי חנון
רם גאל את בן שלומך
שלומך שלומך שלומך
אל חובי סלח אבי חנון                                        

 
אל יה גלה עזרי הדור
יה נא לי סעד מהודך
מהודך מהודך מהודך
אל חובי סלח אבי חנון

נאדר,נאדר,צור נאדר
יום יום חיבך יגדל
אל עזרי תגן יה אל תגן יה אלי
אל כלה נא לי אויבי

והצל עם אהוב מיד כל עם ואום
והצל עם אהוב מיד כל עם ואום
יכון מעונך אלי הדור
אל רם לעולם לעולם לעולם לעולם לעולם
אל חובי סלח אבי חנון

את אויבי הכרת
לא תשאיר לו שריד במועדו
ועמך ישיר,ישיר במעונו
את אויבי הכרת
לא תשאיר לו שריד במועדו
ועמך ישיר,ישיר במעונו

 

רפא עמך הנרדף
וקבצם מכל נידח
ונהללך ברינה,בכל עת ובכל פינה
ונהללך ברינה,בכל עת ובכל פינה

יכון מעונך אלי הדור
וגאל את בן שלומך
שלומך שלומך שלומך
אל חובי סלח אבי חנון

לך נהלל בכל טוב
ולך נודה אדון הכל
נגיל ונהלל יה
אנא החזר,אנא החזר,
אנא החזר עם אהוב
לירושלים עיר הבירה
ותיבנה בית הבחירה
ושלח אליה הדגול
יבשר לעם אהובך,
אהובך,אהובך,אהובך

אל חובי סלח אבי חנון
אל חובי סלח אבי חנון

 

לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


 

אנו שבים ומזמינים אתכם להצטרף לחבורה המתכנסת בכל יום רביעי.

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט