title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים חוגגת ל"ג בעומר

חבורת הפיוטים חוגגת ל"ג בעומר

 

במפגשנו השבוע התכוננו היטב לקראת הערב בו יחול ל"ג בעומר.

ל"ג בעומר, הקשור לרבי שמעון בר-יוחאי, מתלמידי רבי עקיבא שטבע את האמרה: "ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה".

 פתחנו את המפגש בפיוט מתוך שיר השירים: "אני חבצלת השרון" אותם פסוקים ממגילת שיר השירים המבטאים דיאלוג בין הרעיה והדוד, כנסת ישראל והקדוש-ברוך-הוא.


 פסוקים אלו הולחנו זה מכבר וביחד עם ג'ו עמר שוררנו אותם בשמחה.

לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה להביאני אל בית היין  לחצו כאן


בהמשך ישיר, פיוטו של רבי ישראל נג'ארה, "יעלה יעלה" הבא לבטא בדיוק מערכת יחסים זו.

פיוט זה, שנכתב ע"י ר' ישראל נג'ארה, המשורר הגדול בן המאה ה-16, הוא שיר אהבה בין הדוד והרעיה, המכונה בשיר זה יעלה. השיר זכה ללחנים שונים והוא מושר ע"י כל קהילות המזרח השונות. הלחן הנפוץ ביותר הוא לחנו של עזרא אהרן, שחובר במאה האחרונה. אצל יהודי מרוקו למשל, מצוי השיר בשירת הבקשות של שבת בֹּא, אבל מושר גם בהזדמנויות אחרות. השיר מושר במיוחד באירועים של הולדת בת או שמחת בת מצוה, אך גם בעתות שמחה שונות, בשל מלותיו המרגשות ולחנו הכובש.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


 

המשכנו לפיוט "יום זה שירו לאל שיר ומזמור" פיוט הלקוח מרפרטואר שירת הבקשות של מסורת חלב. השיר משורר את שירת השבת ואת השירה לאל. לחנו של השיר, בהתאמה למילים, מתרונן וכמו מזמין לשיר ולשורר. השיר חותם בעידוד ובחיזוק לאותם הקמים בלילות לשורר שירה ולאל ולשבחו, ומברכם בכך שיזכו להגיע לגבורות ולשבת בחצרות בית ה' - לזכות לגאולה.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


ולסיום קינחנו בפיוט המפורסם ביותר משירי מירון המושר בליל ל"ג בעומר – "בר יוחאי" פיוט מסתורין זה חובר על ידי המקובל ר' שמעון לביא, והוא זכה לתפוצה עצומה בקרב כל קהילות ישראל. דומה שאין עוד טקסט קבלי שחדר לתודעת הציבור הרחב כמו שעשה זאת הפיוט בר יוחאי, ועם זאת עדיין נותר הוא רזא דרזין
עניינו של הפיוט הוא שבח לר' שמעון בר יוחאי והוא מתאר את עלייתו של רשב"י מספירה לספירה. אם בבית הראשון בר יוחאי הוא ככהן הנושא ציץ נזר הקודש, הרי בבית האחרון העם לומדי סודותיו הם כבר כהניו שלו, הנושאים חושן אורים ותומים ונעזרים בו בלימודם
הפיוט משופע בדימויים ובביטויים ציוריים יפהפיים שעל אף היותם מושגים קבליים הם ניתנים להבנה גם ברמת הפשט או הציור - קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים, עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים, אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים, לִשְׂדֵה תַפּוּחִים עָלִיתָ לִלְקוֹט מֶרְקָחִים, כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו אוֹרֶךָ - ואולי זהו סוד קסמו של הפיוט, שעל אף כתב הצופן הקבלי שבו, רזיותו הבלתי מובנת והיותו כולו סוד מושך אליו את לבות יודעי ח"ן ופשוטי העם כאחד ומעורר את הדמיון. הקורא את הפיוט והשר אותו כמו רואה מול עיניו את הציורים שמצייר המשורר במלותיו, את דמותו המסתורית של בר יוחאי
הפיוט זכה למעמד חשוב במיוחד והוא מושר בליל שבת, אם לפני קבלת שבת ואם לאחר תפילת ערבית או במהלך ליל השבת. בל"ג בעומר, יום ההילולה של ר' שמעון בר יוחאי, זהו הפיוט המרכזי. יש קהילות הנוהגות לשיר אותו גם במעמד ברית המילה. חשיבותו של השיר גם בכך שהוא המייסד של סוגה שלמה של שירים בשבח רשב"י ושל שירים קבליים בשירת פייטני צפון אפריקה
מקובל לייחס את הפיוט לר' שמעון לביא, שגורש מספרד במחצית המאה ה-15 והגיע לצפון אפריקה. בשנת ש"ט (1549) עבר בטריפולי בדרכו לארץ ישראל אך משראה שיהדות זו זקוקה לו נשתקע בה והפך לרבה של לוב. חיבורו הידוע ביותר של ר' שמעון הוא "כתם פז", פירוש על ספר הזוהר. לצד היותו מקובל וחכם חיבר ר' שמעון שירים רבים, בכולם משוקעים ענייני סוד וקבלה

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


 

מוזמנים לחבור אלינו ולהצטרף

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט