title
title
title
title
title
title
לאסוף את השברים

אחד מהרגעים האנושיים המרגשים שאירעו במהלך זוועות מלחמת העולם השניה הוא סיפור הצלתם של יהודי דנמרק והברחתם לשבדיה. 

שלוש שנים לאחר שגרמניה הנאצית בהובלת אדולף היטלר כבשה את המדינה הסקנדינבית באוקטובר 1943, החלו השלטונות הנאצים לפעול לגרש את 7,800 היהודים הדנים למחנות ברחבי אירופה. 

במהלך החודשים הבאים, במבצע רחב-היקף בו נטלו חלק חברי המחתרת הדנית יחד עם אלפי תושבים ותושבות דנים מן המניין ומכל שכבות החברה, תוך סיכון חייהם, הועברו 7,200 מהיהודים בהסתר אל חופי שבדיה השכנה הניטרלית בלמעלה משש מאות הפלגות, וכך ניצלו חייהם. בעקבות ההתגייסות יוצאת הדופן של בני העם הדני להצלת שכניהם היהודים החליטו ביד ושם להעניק לכל העם הדני "כאיש אחד" את אות חסיד אומות העולם.

בשלהי אותו מבצע פרסם נתן אלתרמן, אחד מגדולי השירה העברית לדורותיה, שיר הודיה ושבח לאומה השבדית שקלטה אל שטחה אלפי יהודים בצוק העתים במסגרת "הטור השביעי" שפרסם בעיתון "דבר".

החלטנו לשתף עמכם את תודתו היפה והמרגשת של אלתרמן במסגרת שירו "הלשון השבדית", ולהיזכר ברגע היקר הזה של אנושיות וסולידריות שנצץ והבהיק מתוך החשיכה.

מעטים הם יודעי הלשון השוֶדית
מי דובר בה? אולי רק השוֶדים עצמם.
כי ארצם בהרים ובפיורדים אובדת,
וקטן ומֻצְנָע העָם.

ועת שוֶדיה אמרה: "הנני מקבֶּלת
מגבול דַנְיָה את כל היהודים הגוֹלים",
נוכחו וראו כל עמי החֶלֶד
כמה דל הוא בשוֶדית אוצר המלים.

כי רבות מדינות כבר כָּהֵנָה הכריזו,
אך הללו הראו את גִנְזֵי לשונָן
במילות "אינפילְטְרַציה", ו"קווֹטָה" ו"ויזה"…
רק בשוֶדית
מלים שכאלו אינן.

ועת נער נמלט אל גבול-שוֶדיה מציד,-
היא איננה פונה לעַיֵּן בַּמפות.
היא פשוט מוליכה אותו פנימה לַבַּית,
בלי לדעת כי זו שאלה של טרַנְסְפורט.

מדינות בעולם יש גדולות שבעתים
ומקום בהן רב למַחְסֶה וּמָלון,
אך לפני הצילן איש-טובע ממים
אוהבות הן תמיד להביט בַּמִלון.

יען שפת מִלּוֹנָן ססגונית כַּפּרפר היא
יש "קצה-גבול-של-יכולת", או "כושר קליטה".
רק בשוֶדיה עוד חי המנהג הברברי
להציע לַהֵלֶך כוס תה וּמִטָּה.

ולכן הגדרות היא איננה בוררת
ואיננה מרבה דקדוקי מנגָנון,
היא כותבת פשוט: "הַכְּנִיסָה מֻתֶּרֶת"…
ויסלח לה האל על דלוּת הסגנון.

ויאמַר לה האל בדמעה: שוֶדיה, שוֶדיה,-
שתי מלים נשכחות את כָּתַבְתְּ על פתחים.
אך שוות הן טרקְטַטים ואנציקלופדיה,
כן… אפילו בריטניקה… כל הכרכים.

ואזי מלאכים בלחישה יְמַלֵּלוּ
ואָמרו זה לזה: מָה רבָּה התהום,
אם שתי המלים הפשוטות האלו
הולידו דמעה בעיני מָרוֹם.

(הצלת יהודי דנמרק. צילום מתוך ארכיון מוזיאון המחתרת הדנית Frihedsmuseet)