title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים התכנסה לקראת ל"ג בעומר

חבורת הפיוטים התכנסה לקראת ל"ג בעומר

 

פתחנו את המפגש ב"אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום ".


המלים האלו, אותן ניסח הרמב"ם כעיקר ה-12 מתוך י"ג עיקרי האמונה, הן שבועת האמונים, הברית הכרותה בין עם ישראל לבין הקב"ה. מלים אלו מלוות את העם היהודי במהלך הדורות.

 

ירון המנחה הסביר כי כמו שיודעים אנו שהרכבת עומדת להכנס לרציף עקב הצלצול כך רואים אנו פעמי המשיח לאורך שבעים שנות המדינה.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


מוזמנים לצפות בביצוע החבורה לשני לחנים לפיוט זה

האחד – לחצו כאן  

השני – לחצו כאן   

 

הפיוט השני הינו המזמור מתהלים אותו אומרים בשבת ובחג במהלך הכנסת ספר התורה חזרה להיכל "מזמור לדוד". כמו-כן נאמר המזמור בקבלת שבת לפני הפיוט "לכה דודי".

מזמור זה הוא המזמור המרכזי בתפילת קבלת שבת והוא האחרון ברצף מזמורי התהלים הנאמרים לפני שירת הפיוט 'לכה דודי'. 
מזמור זה נחשב ל'מזמור התפילה' – 18 פעמים מופיע במזמור זה שם הוי"ה (שם ה') ועל בסיס זה יוסדה תפילת שמונה עשרה ('העמידה'). 
הצירוף 'קול ה'' מופיע במזמור זה שבע פעמים - שבעה אופנים שונים בהם מתגלה קולו של ה' בעולם. כוחו האדיר של אלהים מתגלה במים, בהרים, באש ובמדבר החולקים כבוד לאדון הבריאה בעוד אנו נקראים להקשיב. 
המזמור פותח בפנייה אל המלאכים להלל את ה' ומסיים בכבוד שנותנים לו בהיכלו ובהכרזה כי ה' הוא מלך לעולם וברכתו על עמו. הוא מתאר את התגלותו רבת-הרושם של הקב"ה, התגלות המותירה את חותמה בבריאה כולה: הטבע זע וחל ורוקד לשמע קול האל; עצים נשברים, יערות נחשפים, הרים ומדברות זזים ממקומם, אילות השדה יוצאות במחול – רטט וחרדה אוחזים את כל היצורים בעומדם מול רוממות תפארת כבוד ה'. 
בפסוק האחרון עולה בקשה – ה' עז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם: הלוואי וחלק מעוזו של ה' יחזור אלינו ; הלוואי ונקבל ממנו את מתנת השלום. 
במרבית הקהילות והמנהגים מזמור זה נאמר באופן חגיגי ובעמידה. בחלק מן הקהילות יש לחן מיוחד למועדים. 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


 

המשכנו לשיר הלקוח מתוך סיום תפילת מערבי בליל שבת: "וטהר לבנו לעבדך באמת" בלחן המושר בקהילות אשכנז.

ברכת 'מעין שבע' ('מגן אבות') נאמרת ע"י החזן עם תום תפילת ה'עמידה' של ליל שבת (ששי בערב). כפי שמעיד עליה שמה, היא מהווה מעין תחליף לחזרת הש"ץ וכוללת בתוכה חזרה שירית ותמציתית של שבע ברכות העמידה של שבת. בהתאם לכך, הפסקאות הפותחות והחותמות את הברכה זהות כמעט לגמרי לנוסח הפותח והחותם את תפילת העמידה
העובדה שבתפילת ערבית רגילה אין חזרת ש"ץ, מוסיפה לנופך החגיגי ולייחודה של ברכה זו, שהיא בין התפילות הקדומות ביותר בסידור התפילה
הברכה, ובמיוחד הקטע המרכזי שבה, נאמרת רק בתפילה בציבור, בעמידה, וע"י החזן, האומר אותה בשירה ובחגיגיות, תוך שהקהל עונה לו בקטעים מסוימים
בקהילות הספרדיות זהו אחד מהקטעים המאפשרים לחזן להתבטא באופן חופשי יותר ולאלתר על הלחן בו בחר לשיר את הברכה. בקהילות האשכנזיות הברכה מושרת כשירת מענה בין החזן והקהל

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


ולקראת ל"ג בעומר עסקנו באחד מהפיוטים הקשורים בדמותו של התנא רבי שמעון בר יוחאי "ואמרתם כה לחי".

פיוט לכבוד ר' שמעון בר יוחאי, שנתחבר בבגדד לפני כ-140 שנה ע"י גדול חכמי המזרח בדורות האחרונים – רבי יוסף חיים, הידוע גם בכינויו 'הבן איש חי'. 
הפיוט, הבנוי על פי סדר הא"ב, זכה לתפוצה עצומה בכל קהילות ישראל והפך להיות אחד הפיוטים המרכזיים בהילולת ל"ג בעומר, שם הוא מושר ע"י קהילות חסידיות וספרדיות כאחת. בקרב החסידים מושר כל בית ע"י אחד מן המשתתפים והקהל עונה אחרי כל בית ובית בפזמון 'ואמרתם כה לחי...', בקצב הולך וגובר, בליווי במחיאות כפיים ובריקוד דבקות בחבורה לפי קצב השירה

הפיוט עוסק בדמותו האגדית של ר' שמעון בר יוחאי, שנחשב לאבי תורת הנסתר ושהמסורת מייחסת לו את ספר הזוהר. רשב"י היה דור רביעי לתנאים, וחי במאה השניה לספירה, אחרי חורבן הבית. השיר מושר בל"ג בעומר, אשר בו על פי המסורת נסתלק רשב"י מן העולם. ר' יוסף חיים, מחבר השיר, אורג וטווה את המוזכר על רשב"י במקורות הרבים (תלמוד, מדרשים, זוהר) ומתיך את הדברים לכדי פיוט אחד שלם, הפורש בפנינו את מסכת חייו הפלאית של מי שמכונה "שר הזוהר". 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

מוזמנים להצטרף לחבורה

 

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט