title
title
title
title
title
title
מטעמים לפרשיות השבוע - תזריע ומצורע

פרשות תזריע ומצורע

 

'עשרת ימי התשועה' שאנו נתונים בעיצומם, בין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין יום העצמאות (ודרך יום הזיכרון לחיילי צה"ל), משתלבים בימי ספירת העומר, המתחילים ביציאת מצרים, עוברים את ים סוף, מטפסים אל ל"ג בעומר ויום ירושלים, ומתעלים עד לחג מתן התורה, חג הקציר והביכורים, חג השבועות.

 

המיוחד שבחגי ימי ספירת העומר הוא ההבנה העמוקה שהגאולה לא תישען רק על ניסים שמימיים, אלא שגם עלינו מוטלת מלאכה חשובה וגדולה- בתשובה כמו גם במעשים ממשיים ובלקיחת אחריות כאן בארץ.

כך היו הדברים עוד בימי רבי עקיבא, שתלמידיו נלחמו בזמן מרד בר כוכבא, כך היו הדברים בימי הקמת המדינה לפני שבעים שנים ולאורך שנות קיומה, וכך הם הדברים גם ביחס לתורה – במאמץ לגילוי רזיה ולחידושה.

 

האר"י הקדוש דימה את ימי הספירה לימי התבגרותו של ילד, עד שהוא נגמל ונהיה לעצמאי. זהו התהליך המתחיל ביציאת מצרים 'על כנפי נשרים', בגאולה שמחוללה הוא הקדוש ברוך הוא בעצמו, אבל שיאה הוא בלקיחת אחריות שלנו, בהבאת קרבן העומר המגיע מהתבואה החדשה הצומחת בארץ ישראל.

 

מחר יחול יום פטירתו של רבי חיים ויטל, גדול תלמידיו של האר"י. ר' חיים ויטל חי בתודעה משיחית חריפה, ואף עשה מעשים שעניינם המובהק היה להביא לגאולה ולתקן את העולם.

לקראת סוף ימיו הוא מתאר ביומנו חלום בו שב אליו האר"י וטוען כלפיו כי 'באת לעולם כדי להשיב את העם בתשובה'. ר' חיים ויטל שואלו היכן הדברים עומדים כעת, והאר"י עונה 'עדיין כל הדברים ההם עומדים כבהתחלה, אבל התרשלותך מונעת קיומם'.

 

זוהי תודעה מוסרית עמוקה, של האחריות שלנו על הגאולה, על תיקון עצמנו, תיקון החברה ותיקון העולם. זוהי התודעה של ימי ה'תשועה' ושל ימי ספירת העומר בכלל, יחד עם האמונה בה' והציפייה לישועה, עלינו להתנהג כמבוגרים אחראיים ולעשות ככל יכולתנו ולא להתרשל.

 

שבת שלום, האב אֹורי ליפשיץ, רב טירת-צבי