title
title
title
title
title
title
מטעמים לפרשת השבוע - צו ושבת הגדול

פרשת צו – שבת הגדול

 

פתיחת פרשתנו עוסקת באֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ. האש הזו היא אֵשׁ תָּמִיד, אך על הכהנים הוטלה האחריות לדאוג להבעירה ולהעלות עצים אל המזבח, כדי להעלות את האש: וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר.

לשונה הכפולה של התורה את זמן ביעור העצים - 'בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר' - הוסברה על ידי חז"ל כדיוק שהדבר צריך לקרות בתחילת הבוקר (וכך הסביר גם הרש"ר הירש), ועל ידי האבן עזרא כתיאור של משהו שקורה 'בכל בוקר ובוקר'.

 

האדמו"ר מגור קורא בקריאה מפתיעה ומקורית את הפסוק הזה, ומתרגם את המילה עֵצִים כמתארת 'עצות' ואת המילים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר כמתארות את הביקורת העצמית והבירור שצריך האדם לעשות בעצמו:

...לחפש בכל יום עצות שונות איך לברר האמת אצלו.

וזה עצים בבוקר בבוקר. כי ביקור הוא בירור...

 

קריאה דרשנית זו רואה בפסוקי התורה לא רק הנחיה לכהן המעלה גזרי עצים אל המזבח אלא הנחיה לכל אדם באשר הוא, השואף לעלות ולאפשר ל'אש' שלו לשאוף אל השמים. העצים המבוערים בבוקר מומרים בעצות המיועדות כיצד לבקר ולברר, ולהגיע אל האמת.

 

פעמים רבות אנחנו שבויים במסכות (שאולי נשארו מפורים...), מותירים את עצמנו במציאות לא מדויקת, מטושטשת, מעורבבת, מזויפת. לפעמים, אנו נעים על אדים של אש שבערה אתמול או שלשום, ולא מעלים אותה מחדש בבוקר בבוקר, במקרים אחרים, אנו מרשים לעצמנו לשכוח את קריאת 'שבת הגדול', ובמקום להיות גדולים, מדשדשים במחוזות הבינוניות וה'בערך'.

זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה – הדרך לעלות, להיות גדול עוברת דרך חיפוש (מתמיד) של עצות כיצד לבקר את עצמנו, כיצד לברר בעצמנו את האמת, ומתוך כך להמשיך ולעלות, ולהתקרב אל השלימות - וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים.

 

שבת שלום, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת צבי