title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים כמעט בליל הסדר

חבורת הפיוטים כבר כמעט בליל הסדר...

 

החבורה התכנסה ובשמחה החלה בשיר "שמחה גדולה הלילה", אשר נכתבה בידי משה אליהו. שיר שמחה לכל עת,שחובר על פי לחן של שיר ערבי קיים, במקרה זה השיר 'אלילא לילא לילא. משה אליהו חיבר לשיר זה מלים עבריות והשיר הערבי הפך להיות - 'הַלַּיְלָה לַיְלָה לַיְלָה, שִׂמְחָה גְּדוֹלָה הַלַּיְלָה'. השיר מאד פופולרי ומושר בשמחות שונות, כאשר בהתאם לאופי השמחה, 'מודבקות' עליו מלים שונות.

השיר מתאים לכל אירוע משמח ונוהגים להוסיף מילים בהתאם לאירוע.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן

 
לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


 והרי אנו כבר ממש סמוך לפסח ולכן בחרנו הפעם את "דיינו". דיינו  להודות לקדוש-ברוך-הוא. פיוט זה הוא מן הקטעים העתיקים ביותר בהגדה. נמנים בו הנסים והחסדים שעשה הקב"ה עם בני ישראל משעת יציאת מצרים עד בנין בית המקדש, כרשימה של מעלות-מדרגות, שהאחת גבוהה מחברתה. כל מעלה מסתיימת במלה דיינו, לומר שבכל מעלה ומעלה כשלעצמה היינו מסתפקים ומודים לקב"ה עליה. על אחת כמה וכמה עלינו להודות ולשבח על כך שעשה עמנו את כל החסדים הללו


לעיון במילות הפיוט לחצו כאן



לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


 

ולעוד פיוט הקשור לפסח "יום ליבשה", פיוט שנכתב בידי רבי יהודה הלוי (ריה"ל). הפיוט מקדים את ברכת 'גאולה' בתפילת שחרית של פסח, וכנראה דווקא בשביעי של פסח, היום שבו נבקע ים סוף וישראל שרו את שירת הים. במרכזו ברכת גאולה, הסובבת סביב מעמד קריעת הים והשירה שבעקבותיו. מוטיב מרכזי אחר שבפיוט הוא ברית המילה, ועל כן בחרו קהילות אשכנז שונות לשיר אותו גם בסעודת ברית מילה, שכן נזכר בו שבחם של ישראל בהיכנסם לבריתו של אברהם, הנחתמת בבשרם

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

ולקינוח הסדר עברנו לחלק מן ההלל, אשר נאמר בכל ראש חודש ומןעד, אך באופן חריג ההלל נאמר בליל פסח למעשה פעמיים- גם בתפילה וגם במסגרת ההגדה.

מזמור קי"ח בתהלים חותם את סדר ההלל והוא נאמר במלואו ללא דילוגים. הוא מיוחד מבין כל מזמורי ההלל, הן בשל העובדה שמרבית פסוקיו הולחנו ועקב כך נוהגים לשיר כמעט את כולו, הן בשל העובדה שבחג הסוכות נוהגים לנענע את ארבעת המינים ולהקיף את המזבח (או בימינו, את בימת בית הכנסת) בעת אמירת פסוקים ממנו
עיקרו של המזמור הוא הודיה לה' על היוושעות והצלה מידי אויבים, ומשערים כי הוא נועד להיאמר בכינוס הודיה על תשועה גדולה שישראל נושעו בה. הסברה היא שעולי הרגל שעלו לירושלים, הודו במזמור זה לקב"ה על תשועותיו במהלך ההיסטוריה. הלשון נעה בין גוף ראשון יחיד לבין לשון רבים, כאשר לשון היחיד עשויה להיות לשונו של האדם הפרטי המודה על הצלתו, או לשונו של שליח הציבור המייצג את הציבור כולו. המזמור עצמו אינו עוסק באירוע מסוים ולשונו הכללית תומכת בהשערה שהוא נועד להיאמר בכל צרה שלא תבוא



 אנו מאחלים לכל חברי בית גיל עוז ולכל עם ישראל פסח כשר ושמח ומזמינים אתכם להצטרף לחבורה בכל עת.

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט