title
title
title
title
title
title
מטעמים לפרשיות השבוע - ויקהל ופקודי

פרשיות ויקהל-פקודי

 

חמש פרשיות מלאות בתיאור הציווי והביצוע של בניית המשכן מגיעות לסיומן, ואחרי פירוט נרחב של עשייתו של משה בפסוקי החיתום של פרשת פקודי ממלא כבוד ה' את המשכן, והענן מכסה אותו.

ודווקא אז, מתגלה לנו כי משה לֹא יָכֹל להיכנס אל האוהל, כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן. נראה כי חוסר היכולת להיכנס לא מפריע למשה, העניו מכל האדם אשר על פני האדמה, אלא הוא משתלב בעמידתו הצנועה שאינה מונעת מרדיפת כבוד ואפילו לא ממימוש עצמי, אלא מהחיפוש אחרי האמת ומבקשת המפגש עם האלוהי והמופלא.

 

השבוע ציינו את יום פטירתו של הרב שלמה זלמן אויארבך, שנפטר לפני 22 שנים. בסיפור ששמעתי מר' דוד פוקס בשם הרב יונה מרצבך (שהיה רב העיר דרמשטט בגרמניה, ולאחר עלייתו ארצה נמנה עם ראשי ישיבת 'קול תורה' ועם עורכי האנציקלופדיה התלמודית) על קבלתו של ר' שלמה זלמן להיות ר"מ בישיבת 'קול תורה', מופנמת הרבה מעמידתו של משה נוכח המשכן, אל דמותו של ר' שלמה זלמן.

סיפר לי הרב יונה מרצבך איך קיבלו את ר' שלמה זלמן להיות ר"מ ב'קול תורה'. אחרי הכול, כמעט כולם שם היו ייקים יוצאי גרמניה, והוא היה צעיר מהם, אברך משערי חסד, שבא מעולם שונה משלהם.

ר' שלמה זלמן העביר שם שיעור מבחן, שבמהלכו, כדרכו של לימוד תורה, הקשו עליו קושיות. אחרי אחת מן הקושיות, ר' שלמה זלמן עצר את השיעור ואמר שאינו יודע את התשובה. בתום השיעור, ניגשו אליו כמה מהר"מים ותמהו לפשר העובדה שלא יישב את הקושי במהלך השיעור. ר' שלמה זלמן הסביר להם שאמנם היו לו באותם רגעים שלושה תירוצים שונים, אולם השאלה הייתה טובה יותר מתירוציו...

הרב מרצבך טען כי ההתפעלות מר' שלמה זלמן לא הייתה מן העובדה שהיו לו שלושה תירוצים, אלא מכך שאמר בגלוי "איני יודע". היכולת של אדם לדעת שיש לו מה ללמוד מאחרים, היא הגדלות האמתית, והיא קשורה בטבורה ליכולת לומר "איני יודע", או "טעיתי".

 

המשכן יכול לקום רק במקום בו יודעים להיות 'לא יכולים'. הן המשכן כפשוטו, והן המשכן כביטוי למקום בו שוכן אלוהים, בו נפגשות נשמות ונוגעים בני אדם זה בזה.

 

שבת שלום, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת-צבי