title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים לקראת חודש האביב

חבורת הפיוטים לקראת חודש האביב

 

התחלנו את מפגשנו השבועי בפיוט אשר מחברו אינו ידוע והינו בלחן אשר סיפור לו - יָחִיד אֵל דָּגוּל מֵרְבָבָה.

מילות הפיוט:
יָחִיד אֵל דָּגוּל מֵרְבָבָה
בְּאַהֲבָה וּבְרֹב חִבָּה
שָׁדַי, הוֹ, יְבָרֵךְ אוֹתוֹ
וְיִשְׁמֹר בּוֹ וּבְצֵאתוֹ
כָּל הָעָם יוֹצְאִים לִקְרָאתוֹ
וְיֹאמְרוּ לוֹ "בָּרוּךְ הַבָּא!"

 

על-פי מנשה הראל, השיר זומר בסוכות 1925, כשהגיע הנציב העליון הרברט סמואל לביקור בשכונת הבוכרים בירושלים. את השיר שרה מקהלת תלמידי "תלמוד תורה" של השכונה, בה זימר מנשה עצמו (כילד בן 8)

צפו במנשה הראל מספר את סיפור השיר

במסגרת פרויקט "תולדות ישראל" לחצו כאן


 

המנגינה נלקחה מההמנון המצרי דאז (ששימש בין השנים 1958-1871). ב-1871 הגיע למצרים המלחין האיטלקי ג'וזפה פוגיולי שכתב את המנגינה כמארש צבאי. איסמעיל פאשה, שחזה בחיילים המתאמנים לצלילי השיר, התאהב בשיר וביקש שהשיר יעובד לתזמורת כלי מתכת. זמן קצר לאחר מכן הפך השיר להמנון המצרי.

 

לצפייה בביצוע הפיוט בידי החבורה לחצו כאן


פיוט זה מושר לכבוד אדם נעלה וחשוב תלמיד חכם או רב, לאות כבוד והערכה.


המקבילה אצל האשכנזים להקבלת פני אדם חשוב ומכובד הינה הפסוקים מתהלים:

שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם

וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד....

מִי הוּא זֶה,    מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:
ה' צְבָאוֹת,   הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה.

תהלים, מזמור כ"ד

לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


 

ובמסגרת הפיוטים לשבת עסקנו ב"אשת חיל" פרק ל"א מספר משלי.

מזמור זה מושר בכל המנהגים בליל שבת, מיד לאחר שירת 'שלום עליכם', לפני הקידושהאר"י ותלמידיו הנהיגו לשיר מזמור זה בליל שבת תוך התכוונות לדמות השכינה והשבת
המזמור כולו הוא הפרק האחרון של ספר משלי (פרק ל"א, החל מפסוק י') והוא בנוי לפי סדר הא"ב. ייתכן שבמקורו נכתב לאשה מסוימת, אך אפשר שהוא מעמיד דגם כללי של אשה אידיאלית בעיני הכותב. חכמים דרשו פסוקים אלו על נשים מקראיות שונות. ההסבר העממי הנלווה למנהג זו תולה אותה כשירת הלל לאשה הטורחת ועמלה בהכנת צורכי השבת

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

שירה זו ליד שולחן השבת באה כהכרת תודה והכרת הטוב של הבעל לאשתו של האשה לבעלה והילדים אל הוריהם.

 ולקראת חודש ניסן, חודש האביב החלנו להתכונן לפסח בעזרת שני פיוטים המופיעים בהגדה של פסח.


 

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוא המזמור השני מבין מזמורי ההלל הנאמר בימים מיוחדים. בשל תוכנו, נתייחד למזמור זה מקום של כבוד גם בחג הפסח - הוא חותם את תפילת ערבית של ליל פסח (כמנהג הספרדים) ומושר בליל הסדר - בתוך ההגדה של פסח
מבין כל מזמורי ההלל מזמור זה הוא היחיד המתייחס לאירועים לאומיים-היסטוריים שהתרחשו בהקשר של יציאת מצרים: קריעת ים סוף, קריעת הירדן, ואולי גם רמזים למעמד הר סיני

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

וקינחנו בפיוט וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ

שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ

אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם

 

המלה "והיא" מתייחסת אל הקטע הקודם בהגדה, העוסק בהבטחתו של הקדוש ברוך הוא לאברהם בברית בין הבתרים. 'והיא שעמדה' היא אותה הבטחה לשמור ולהגן על עם ישראל מפני האויבים המבקשים להשמידו בכל דור מחדש
לפני מספר שנים (2009) חיבר המוזיקאי יונתן רזאל לחן חדש לפיוט וביצע אותו יחד עם הזמר יעקב שוואקי. הלחן והביצוע זכו לפופולאריות עצומה.

לצפייה בביצוע החבורה לפיוט בלחן המוכר לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לפיוט בלחנו של רזאל לחצו כאן


 

מחכים להצטרפותכם לחבורה המתכנסת בכל יום רביעי בשעה 11:00 בבית גיל עוז.

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט