title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - זמר לפורים

זמר לפורים

מילים: יהודה קרני    לחן: עממי, מנשה רבינא     כתיבה: 1933

 

חוּר, כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת     לִבְשִׁי נָא, תֵּל-אָבִיב;

הֶאָח יִקְרָא כָּל יֶלֶד,     רוֹכֵב עַל שְׁכֶם אָבִיו.

 

פָּרָה תִּרְקֹד בָּרֶפֶת,     וְדָג יִצְהַל בַּיָּם;

וְשֵׁם וְחָם וְיֶפֶת        יָשִׁירוּ לִקְרָאתָם.

יִקְנֶה כָּל אִישׁ בְּגֶרֶשׁ    חֲצוֹצְרַת נְיָר;

וְכָל בִּגְתָּן וָתֶרֶשׁ       יֵצֵא מִן הַמִּסְתָּר.

 

עַל בַּהַט וְסֹחֶרֶת,       עִם בּוּץ וְאַרְגָּמָן,

תִּרְקֹד וַשְׁתִּי הַגְּבֶרֶת   בִּלְבוּשׁ "אָזְנֵי הָמָן".

 

אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עִם דֶּגֶל     עַל חַרְבוֹנָה יָטוּס;

הָמָן יֵלֵךְ בָּרֶגֶל          וּמָרְדְּכַי עַל סוּס.

 

אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל    תּוּבַל בַּכִּרְכָּרָה;

תִּצְרַח כָּל קֶרֶן-אַיִל    וְכָל קַרְנֵי-פָּרָה.

 

אַךְ זֶרֶשׁ, הָהּ, בְּאֵבֶל,  הַלֵּב בָּהּ מִתְפַּלֵּץ;

הָמָן מוּכָן לַחֶבֶל –    אַךְ אֵין בָּעִיר כָּל עֵץ.

 

וּבְנֵי הָמָן עֲשֶׂרֶת,      כֻּלָּם חִוְרִים כְּסִיד;

וְכָל חֲמוֹר וָפֶרֶד        מַעֲשֵׂי תָּקְפָּם יַגִּיד


להאזנה לביצוע בלחן עממי שר גדי הראל לחצו כאן  

 

המילים נדפסו לראשונה בעתון "דבר", 10.3.1933. השיר מוכר גם בלחנו של דוד מערבי, שם גם פרטים נוספים.    

על-פי "בכל זאת יש בה משהו, שירי הזמר של תל-אביב" (אליהו הכהן, עמודים 82-83) את המנגינה העממית הזו עיבד לשיר מנשה רבינא. התווים המופיעים בספר שונים מעט מהביצוע של גדי הראל, המכיר את השיר מילדות.

שיר היה מוכר בלחנים שונים. שני לחנים אחרים מופיעים בספר "בכל זאת יש בה משהו" בעריכת אליהו הכהן. הטקסט, עד המילים "קרני פרה", נדפס בשם "פורים בתל אביב" בתוך: "במולדת: ספר קריאה לשנת הלימודים הרביעית" בעריכת שמואל בס ומשה דפנא (הוצאת אמנות, תל אביב), ספר שני, חלק ראשון [תרצ"ז], עמ' 135.

לצפייה בביצוע השיר לחצו כאן  

לחן: דוד מערבי   מתוך אירוע זמרשת מס' 4 (פורים), 21.3.2008, צוותא ת"א | הובלת שירה וגיטרה: נגה אשד |

https://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/2/2f/Karni.jpg/200px-Karni.jpg

יהודה קרני (וולובלסקי)  1884 - 1949  היה משוררעיתונאיעורך ומתרגם.  חתן פרס ביאליק (1944). בשנת 1921 עלה קרני לארץ ישראל. בשנותיו הראשונות בארץ עבד כפקיד. החל משנת  1924הצטרף לעיתון "הארץ",  תחילה ככותב ואחר כך כמשתתף קבוע וחבר המערכת.

לצפייה בעדלאידע בתל אביב שנת 1932 לחצו כאן


קטעי פורים מתוך "אגדה בחולות" בבימויו של יעקב גרוס, מוצגים להנאתכם עם תרגום לאנגלית. הסרט אגדה בחולות מציג במשך 100 דקות את סיפור 40 שנותיה הראשונות של העיר העברית הראשונה. הסרט הופק מתוך סרטי ארכיון הנמצאים בארכיון שפילברג ובארכיון הישראלי לסרטים - סינמטק ירושלים. בסרט חגיגות פורים בשנים 1928,1932, 1933 ו1934 - בעדלאידע של 1933 בולטים צלבי הקרס, כחלק ממאבק היישוב בעליית היטלר והנאצים לשלטון. באותם ימים, למרות האיום הנראה לעיין, עדיין שררה השמחה ברחובות.


בקרנבל הראשי של שנת
 1933 הוצגה על אחת מקרונות התהלוכה בובה בדמותו של היטלר רכוב על סוס. על צווארו כתוב היה "מוות ליהודים" ולרגליו שני יהודים מתבוססים בדמם. הקונסוליה הגרמנית בירושלים שלחה מכתב לדיזנגוף בעניין ודרשה התנצלות, אולם דיזנגוף ענה בתמורה שפורים הינו במה לביטוי חופשי של דעת הציבור. שנה לאחר מכן, הוצגה בובת מפלצת ועל גבה צלב קרס. בשנת 1935 נבנתה בובה ענקית שנקראה "מפלצת הספסרות" – וביום החג נערך למפלצת משפט ציבורי, במהלכו פסקו דיזנגוףאוסישקין ויצמן וחנקין שהמפלצת אשמה בכל החטאים שייחסו לה: רמאות, בזבוז העושר של העם, הרס הישגי החלוצים ועוד. בשנים מאוחרות יותר, באחד הקרנבלים הופיעה קבוצה שלמה אשר התחפשה ל"קו קלוקס קלאן" על מנת להביע את מחאתה כנגד הגזענות בארצות הברית.
מסורת העדלאידע דעכה בתקופת
 מלחמת העולם השנייה.