title
title
title
title
title
title
משב רוח - אל תאמרי לי שאת פוחדת

קַדְמוֹן הוּא כֹּחַ הַסְּפָרִים

וְאֵין בָּהֶם חוֹבֵק יָדַיִם.

אַחִים הֵמָּה לַסַּתָּתִים, לִשְׁלֹשֶׁת בְּנֵי הָאֵל:

לַחֲלִיפוֹת הַקֹּר- וָחֹם, לִגְאוֹן הָרוּחַ וְלַמַּיִם,

לְפִסְלֵי פָּנֶיהָ שֶׁל תֵּבֵל.

    אלתרמן

(שיר עשרה אחים, הספרים)

 

 

אל תאמרי לי שאת פוחדת

                                                                ג'וזפה קטוצ'לה

 

"בבוקר שבו עלי ואני נעשינו אחים שרר חום כבד

ומצאנו מחסה בצל עץ השיטה כדי לשאוף אוויר ולהתרענן,

מלוכלכים עד הישבן באבק הדק והלבן שעלה מאדמת

הרחובות עם כל משב רוח ולו הקל ביותר..."

 

סיפור חייה של סמיה הקטנה בסומליה שובה אותנו בכנותו ובתמימותו. הספר כתוב גוף ראשון. אנו שומעים את קולה של סמיה אשר שמה לה למטרה להיות אצנית ספורטיבית ולהגיע לאולימפיאדה בביג'ינג. דרך ייסורים ומאבק בלתי נלאה של ילדה ובהמשך נערה קטנה ורזה אשר שאפתנותה מרקיעה שחקים. היא תגיע למסלול הריצה ותנצח. והיא אכן משיגה אל הלא ייאמן נצחון אחר נצחון.

קולה מוביל אותנו אל מחוץ לעיירה המאובקת, מעבר לקרבות הרחוב בין חבורות מתאסלמים קיצונים, לאומנים קיצונים, וכנגדם שוחרי חירות. דרכה רצופה מאבקים, תקוות, אכזבות ונצחונות.

העלמות אח, פרידה מאחות, קרע נורא בינה לבין ידיד נפשה, מות אביה אך החלטתה נחושה – היא רצה ביום ובליל, ברחובות, בשווקים באצטדיונים הנידחים חוצה ערים וגבולות והנה נראה לנו כי נריע לה בסופו של המסלול...

 

אנו בני עם שעבר שואה שנראה כי אין דומה לה מתוודעים לאימי דרך חתחתים של מבריחי אדם המכנים את לקוחותיהם "חיות" ואף מתייחסים אליהם כאל חיות. כמו בקרונות ההם נדחסים פליטי סומליה ואחרים כבהמות, כחיות באובדן צלם אנוש.

דרכה הקשה של סמיה האצנית אל החופש מסתיימת בעמוד ריק בסופו של הספר.

מול העמוד הריק נקלטת בתודעתנו העובדה כי הספר הכתוב בקולה הער והחי, נכתב כפרי עטו של הסופר האיטלקי ג'וזפה קטוצ'לה. הידיעה בעמוד 234 הריק, חותכת בתודעתנו כברק. הקול נגדע באיבו אובד בין גלי ים סוערים. סמיה הסומאלית המופלאה לא הגיעה לארץ הנכספת. סיפורה, סיפור חיים אמיתי. תמונתה, נערה שחרחרה יפהפיה מתמזגת בתמונה הידועה לכולנו מתוך יומנה של אנה פרנק. כמוה- בכוח סיפורה היא תמשיך ללוות את דרכנו כאות וכמופת לרוח האדם המופלאה אשר כל הרע שבעולם לא יוכל להם גם אם אבד גופה – הרוח היא נצחית.

 

אבישג