title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים מתכנסת לקראת פורים

חבורת הפיוטים מתכנסת לקראת פורים

 

הפיוט הראשון למפגשנו הפעם היה "אנא בחסדך".

זהו אחד הפיוטים הפופולריים יותר במסורת ספרד ירושלים,  המושר בכל עת. מחבר הפיוט, אשר מזרחי,  מתכתב עם מילים מתוך ברכת קדושת היום הנאמרת בתפילת מוסף לשלושה רגלים, תפילה המתארת את הכמיהה לגאולה ולהשבת העבודה בבית המקדש לפרטיה: " בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ. וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם".

המחבר,  שהיה מוסיקאי חשוב בתוניס ובירושלים,  מדגיש את שירת הלויים כמרכיב מרכזי בעבודת המקדש וחותם את שמו בצורה מקורית לקראת סוף השיר: "מעדני אשר יתנו כפליים".

הפיוט הולחן על ידי רחמים עמאר,  מי שהלחין כמה מפיוטיו המוכרים של אשר מזרחי ("אל חביבי", "נגילה הללויה").

נראה שבשל הפשטות והישירות שיש במילות הפיוט - "אנא בחסדך תרוממני,  די נפשי סבלה..."  ובשל המלודיות של הלחן והשימוש במקאם ממשפחת החיג'אז,  המצוי כמעט בכל מסורות הפיוט , זכה הפיוט להתחבב על קהלים רבים ומגוונים ברוב קהילות ישראל ממזרח ואף ממערב , והפך לאחד מהמפורסמים בלחניו של רחמים עמאר,  אם כי לרוב מתייחסים אליו כאל לחן עממי עתיק, ואין יודעים לייחסו לרחמים עמאר.

המקצב האיטי משדר עצבות ונוגות בהתאם לתוכנו של הפיוט.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן



הפיוט השני בו פגשנו בפעם הזו הינו: " המבדיל בין קודש לחול". אחד הפיוטים המוכרים והנפוצים ביותר למוצאי שבת, ואולי המוכר ביותר. מרבית קהילות ישראל נוהגות לשיר אותו במוצאי שבת, בלחנים שונים ומגוונים.

אם נתבונן בפיוט לא נמצא בו כמעט זכר לשבת, או אף את המלה שבת.  ואכן מעיקרו נועד השיר לתפילת נעילה של יום הכיפורים. אמנם , אם מתבוננים היטב בפיוט אפשר למצוא רמזים למוצאי שבת - פתיחת הפיוט היא לשון ברכת ההבדלה של מוצאי שבת,  מבקשים - תְּנָה לָּנוּ שָׁבוּעַ טוֹב וכן נוכחותו של אליהו הנביא,  המקושר לפי המסורת למוצאי שבת,  בולטת בפיוט .

 אולם נדמה כי ההסבר הוא עמוק יותר: לקראת סוף יום הכיפורים, ברגעים האחרונים של ימי התשובה והסליחה,  מבקש הפייטן מחילה לעוונותיו וגאולה.

מדוע פיוט שנכתב ליום הכיפורים ועניינו הוא תשובה וסליחה הופך להיות לפיוט למוצאי שבת? מה בין יום הכיפורים למוצאי שבת?

השבת נקראת 'מעין עולם הבא' – בשבת אנו טועמים מן הטעם של חיי עולם הבא, חיים שאין בהם עבודה אלא נהנים מזיו השכינה.  עם צאת השבת אנו שבים לימות החול, לזמן של עבודהעבודת תיקון הנפש , ועל כן עם צאת השבת מבקש האדם מחילה ועמֵל על סילוק כל מסך המפריד בינו לבין האל.


לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


 

הפיוט השלישי מושר בשבת זכור ברוב הקהילות הספרדיות "מי כמוך ואין כמוך" שנכתב בידי גדול משוררי ספרד הלוא הוא רבי יהודה הלוי (ריה"ל). רוב הפיוט מגולל את סיפור מגילת אסתר ומשבח את ה' על נפלאותיו.

הפיוט מכיל ארבעה פרקים:

שלושת הפרקים הראשונים מספרים בעיקר את סיפור המגילה, תוך שימוש במאות חלקי פסוקים וברעיונות מדרשיים ותלמודיים.

 הפרק האחרון פותח במצוות חג הפורים, ועובר לתיאור קריעת ים סוף ושירת הים.

מחרוזות הפרק הראשון והשלישי יוצרים אקרוסטיכון של אותיות הא"ב . אקרוסטיכון הפרק השני הוא  "אני יהודה הלוי הקטן

ברבי שמואל הלוי" ואילו מחרוזות הפרק החותם יוצרות את האקרוסטיכון  "אני יהודה".

כל טור אחרון במחרוזת מסתיים בשיבוץ פסוק מן התנ"ך, שמילתו האחרונה  'לו'.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן




 

חבורת הפיוטים מאחלת לכולנו חג פורים שמח

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט