title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - הטיול לעמק חפר

 

 

יצאנו שוב אל עמק חפר בעקבות החלוצים הראשונים עם מדריך צעיר שובל מדמון שבמקרה הוא בן אחותי ממושב מאור.

בביתן אהרון צפינו אל העמק הפורח בפרחים ופרדסים משרידי בית הראשונים.

טיילנו רגלית ברכס הכורכר ונהנינו ממערות הקבורה העתיקות, מהפריחה החורף המדהימה ומעץ החרוב .

 

שמנו פעמינו אל קיבוץ משמר השרון ופגשנו שם אדם מיוחד במינו. פינחס ליותן מוותיקי הקיבוץ שבחר להנציח את העבר המפואר של  "משמר" ייסד את מוזיאון הראשונים במקלחות המשותפות.

בנחישות ובצורה בהירה ויפה תיאר לנו פינחס את הקמת הקיבוץ מראשיתו כקיבוץ שיתופי ועד היום כקיבוץ מופרט, שקולט אך ורק בנים חוזרים לתוכו.

יחד שרנו את המנון הקיבוץ וסיימנו בעמדת השמירה המיוחדת במינה.

 

המשכנו אל צומת בית ליד ושם זכינו לפגוש את הדס, אחותה של אסתר דרוקר מנווה אור, שבעדינות וברגישות סיפרה לנו על הנצחת הרוגי שני הפיגועים בצומת בית ליד.

הדס הובילה אותנו צעד, אחר צעד בתוך המוזיאון וחשפה בפנינו את סיפורם האישי של חלק מהנופלים. מרגש לראות חבורת גמלאים מתנדבים שאוחזים במוזיאון שנבנה במשך 20 שנה, מכספי המשפחות ומתרומות ומנצחים את אחד האירועים הקשים שחוותה מדינת ישראל.

 

בדרך לאגמון חפר, שמענו מפי הניה מקיבוץ שדה אליהו את סיפורו של אביה, שרצה לקחת חלק בהתנגדות מול הבריטים שצרו על גבעת חיים, שקלטו את המעפילים ובסוף תעה בדרכו, נפל לבור שבר את הרגל ונשבה על-ידי הבריטים.

הגענו לאגמון חפר מקום מדהים בלב השטחים החקלאיים של קיבוץ עין החורש, מקום שהוסדר ע"י הקק"ל והמועצה האזורית מנשה , כשטח האכלה לשקנאים.

לצערנו ציפורים הפעם לא היו, אולם הנופים, נחל אלכסנדר והירוק בעיניים נתנו לנו את הטעם לביקור הבא.

ניפגש בטיול הבא אל גבעות השפלה.

 

סופי רכזת הטיולים

 

לצפייה באלבום התמונות אותו צילמה מינה רונן מחמדיה לחצו כאן



וכך תיארה סוזאנה קוג'מן סינגליה ממסילות את חוויית הטיול:


הטיול לעמק חפר

אתמול השתתפתי בטיול כייפי שאורגן על ידי גיל עוז עמק המעיינות, העמותה שדואגת לרווחתם של ותיקי העמק.

זו הייתה עבורי הזדמנות לבקר בחבל ארץ יחסית קרוב לעמק שבדרך כלל חולפים על פניו במהלך נסיעה לכיוון המרכז.                         

נחשפתי אל ההיסטוריה של ההתיישבות המקומית מפיו של מדריך מקומי, צעיר וחינני, ואל מספר פינות חמד השורדות בין פיתוח הערים והתשתיות, והתפעלתי מעצם העובדה שדווקא במרכז הארץ ישנם מקומות יותר שקטים מהקיבוץ הממוקם בפריפריה הרחוקה בו אני חברה. נהניתי מהשהות בטבע, ליבי נצבט והתמלא בעצב בעת ביקור באנדרטה לזכר החיילים שנהרגו בפיגוע בבית ליד בשנת 1995, האנדרטה מתוחזקת על ידי מתנדבים העושים עבודת קודש, ומארחים בימי חול קבוצות מבקרים מכל בדי העם: תלמידים, חיילים, גמלאים ועוד. בנוסף בתוך עולם ההנצחה מוצגות תערוכות אומנות פיגורטיבית מתחלפות, הנותנות במה ליוצרים צעירים הנמצאים במסגרות שיקומיות שונות.

שמענו על סיפוריהם האישים של מספר חללים, כל אחד עולם ומלואו, חיים שנגדעו בטרם עת, אף אחד לא נשאר אדיש, והדמעות זלגו.

ליבי התמלא בחמלה והערצה בעת ביקור בקיבוץ משמר השרון, כאשר חבר ותיק, שהקים בו מוזיאון קטן, סיפר על חייו העשירים, נשמע קצת מבולבל, ותוך כדי סיפור שיתף שאישתו מזה 63 שנה נפטרה לפני חודשיים. תקופה קשה ורגישה עבור אדם שהנו מלח הארץ, וכל חייו היו שזורים בהיסטוריית ההתיישבות ומוקדשים לעשייה למען בניית הקיבוץ והקליטה, ולמרות האבל האישי ממשיך לתרום מהידע שלו ולארח קבוצות.

החברה הטובה, ההדרכה המלומדת והחינמית, והביקור בטבע הנפלא השכיחו את התחושות הקשות, ולסיכום היה טיול מוצלח ביותר, המשלב את רוב האלמנטים המרכיבים את הפסיפס הרב-גווני והלא פשוט של ארצנו.

 

סוזאנה קוג'מן סינגליה

מסילות


לצפייה באלבום התמונות אותו צילמה סוזאנה לחצו כאן


       ולקינוח לחצו כאן לצפייה באלבום התמונות אותו צילמה ברכה יואל משדה-נחום