מילים:
ש. שלום (שלום יוסף שפירא) לחן: נחום נרדי
שנת כתיבה: תרצ"ב 1932
בַּחֲמִשָּׁה
עָשָׂר בִּשְׁבָט,
בְּבוֹא
אָבִיב אֵלֵינוּ,
יוֹרֵד
מַלְאָךְ, פִּנְקָס בַּיָּד
רוֹשֵׁם
כָּל צִיץ, כָּל עֵץ, כָּל בַּד
וְכָל
נִטְעֵי גַּנֵּינוּ.
טַ
לַ לָה...
מֵעִיר
אֶל עִיר, מִכְּפָר אֶל כְּפָר
נִשָּׂא
הוּא קַל כְּנָפַיִם;
יוֹרֵד
בַּגַּיְא, עוֹלֶה בָּהָר,
עוֹבֵר
בִּיעָף אֶת הַמִּדְבָּר
וְשָׁב
אֶל הַשָּׁמַיִם.
טַ
לַ לָה...
וּכְשֶׁהַפִּנְקָס
יִהְיֶה מָלֵא
כָּל
עֵץ וְצִיץ וָשִׂיחַ,
וּכְשֶׁהַמִּדְבָּר
יַהֲפֹךְ שָׂדֶה
וְכָל
אַרְצֵנוּ – גַּן רָוֶה,
יוֹפִיעַ
הַמָּשִׁיחַ.
טַ
לַ לָה...
נוסח
המשורר כותר: חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט
[בית שני, שורה שלישית]
חוֹקֵר
בַּגַּיְא, בּוֹדֵק בָּהָר
[בית שלישי, שורה שלישית]
כְּשֶׁהַמִּדְבָּר
יַהֲפֹךְ שָׂדֶה
את
השיר למדה רנה שפירא (נ' 1932) בשנות הארבעים מנחום נרדי עצמו בבית החינוך לילדי
עובדים בצפון תל-אביב (דאז); השיר הושר גם בבית-ספר לֶמֶל בתל-אביב באותה תקופה
(לפי רבקה יניב). השיר נדפס לראשונה
בעמוד השער של "עתוננו לילד ולנער" שנה א' (תרצ"ב 1932) גליון ה'
(גליון ט"ו בשבט). ר' גם
"בחמישה עשר בשבט" בלחן צבי נגן ובלחן עלי הלפרין .
להאזנה לביצועה של שרון רוניץ ומקהלה: לחן עלי הלפרין לחצו כאן
