title
title
title
title
title
title
משב רוח - לא שיר., על עץ. ועץ הוא האדם

לא שיר,   על עץ. ועץ הוא האדם

 

"רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:

כֹּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, לְמָה הוּא דוֹמֶה?

לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין

וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקְרַתּוֹ וְהוֹפְכַתּוֹ עַל פָּנָיו ...

אֲבָל

כֹּל שֶׁמַּעֲשָׁיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, לְמָה הוּא דוֹמֶה

לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מֻעָטִין וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין שֶׁאֲפִלּוּ

כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ

אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ... "    (מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ז)

 

 

שעות מעטות אלו שבידינו, תוהים אנו אם נשב ללמוד והספר מושך ומושך או אולי נבקר את הרע החולה... ימים מועטים אלו שנמסרו לנו לעת התבגרותנו – הלב נמשך אל מעיינות הדעת, אל הסרטים הטובים, אל מרצים מרתקים – אך הנפש חצויה – כה רבים הם הזקוקים ליד תומכת, לאוזן קשבת, ליד חרוצים בגינה או במטבח.

הזמן הפנוי שלרשותנו... האומנם פנוי הוא??

ככל שאנו יודעים יותר אנו מבינים כי רב הנסתר על המובן, ואנו שואפי דעת אנו... אולי נמצא במשל העץ תמרור דרכים אשר יורנו לאן לפנות.

אבישג