title
title
title
title
title
title
מומלץ לנכדים

אולי יבוא סנאי - אבירמה גולן   

                                איורים: רעיה קרס

תוצאת תמונה עבור אולי יבוא סנאי

 

 אלה הולכת כל יום למקום אחר: לפארק, לגן השעשועים, לאגם, לסופרמרקט, לחוג מוזיקה כשרצונה העז הוא למצוא סנאי ולהאכיל אותו באגוז, שהביאה במיוחד עבורו. איזו משאלה מיוחדת שנכנסה לה עמוק לראש. קורה גם לנו?

כפי שקורה הרבה פעמים בחיים, אנו מחכים לדבר מסוים ונקרים בדרכנו דווקא אחרים. בדרכה יום יום היא פוגשת ארנבת, עכבר, ברבור, כלבלב וחתול שרוצים את האוכל שהם אוהבים, כי האגוז שהביאה לסנאי אינו מתאים להם.

אלה דואגת לכל החיות ומביאה להם למחרת את האוכל שבקשו, אך אז בדיוק מגיעה חיה אחרת, שרוצה את האוכל המתאים לה ולא את זה של אתמול. והסנאי לא נראה. אלה נדיבה לכל החיות במשך כל כמיהתה לסנאי.

"אתה לא סנאי" אומרת אלה ליצור הקטן עם הזנב הארוך.

"לא" מציץ היצור "מה פתאום סנאי? אני עכבר! י ש לך גבינה?"

"לא" אומרת אלה, "יש לי גזר לארנבת ואגוז לסנאי, כי אולי יבוא סנאי".

וכך כל הימים עד שמגיע יום ששי.

ודווקא ביום ששי, כשיורד גשם חזק ואלה לא הולכת לשום מקום, אלא מסתכלת מבעד לחלון בעץ הגדול, היא פוגשת במושא חלומה – הסנאי היושב על העץ.

"שלום" אומר מישהו עם אף שחור, עיניים מבריקות וזנב גדול.

"שלום" אומרת אלה. "אולי במקרה יש לך אגוז?" "כן" אומרת אלה,

"יש לי אגוז כי אולי –"

"יופי" אומר המישהו. "אגוזים זה מה שאני הכי אוהב" "באמת?"

" ברור. את לא יודעת שאגוזים זה מה שסנאים הכי אוהבים?"

"אה! כן" אומרת אלה. "אתה סנאי. ידעתי".

"כן" אומר הסנאי. "אני סנאי".

"יופי" אומרת אלה. "חכיתי לך".

האיורים  העדינים, המשלימים את הטקסט, מלמדים שהסנאי מתקרב לחלונה של אלה. שהיא נותנת לו את האגוז ששמרה לו ושומעת ממנו שהוא אוהב עוד מאכלים. הם משתובבים ביחד והסנאי אומר לה "מזל שפגשתי אותך. לא תמיד ילדים יודעים מה צריך להכין לסנאי".

ובשבת בבקר אלה קמה מוקדם ומכינה המון אוכל מסוגים שונים, כי היא בטוחה שהסנאי יגיע שוב לפגוש אותה.

זהו ספר על ילדה קטנה ונדיבה, עם המון סבלנות ונחישות, המשתלמת לה לבסוף.