title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - "נושאי החותם" - דור שני לניצולי השואה

נושאי החותם – דור שני לניצולי השואה

 

"אי אפשר לדבר את השואה, אבל גם אי אפשר לשתוק אותה. היא נוכחת בבית אך לא ניתן לדבר עליה אליה וממנה...." מגוון רחב של תחושות ורגשות, תובנות והבנות של בני הדור השני כלפי הוריהם וכן, גם כלפי זהותם הם עצמם.

 

אלו מעט מהתובנות שעלו מתוך המפגש עם בני הדור השני ובני הדור הראשון אשר באו השבוע לבית גיל עוז להרצאתה המרתקת והמרגשת של עידי פרי.

ההרצאה לוותה בסיפורים מרגשים אליה נחשפה עידית במהלך השנים בעבודתה ואתם שיתפה עימנו באופן מרתק.

 

בני הדור השני כנושאי החותם והלפיד, אלו שלקחו על עצמם להיות, או אלו שההורים הטילו זאת עליהם – להעביר את המסרים, הסיפורים והמסקנות לעתיד אל הדורות הבאים.

 

היתה זו הרצאת פתיחה לנושא אשר בהמשכה יתקיימו מפגשים קבוצתיים לאלו שיבחרו בכך, ואנו ממליצים מאוד לבני הדור השני, ואף לכאלה שאינם אך מעוניינים בכך, להגיע ולקחת חלק בהם.

לפרטים אנא פנו אל ורד רוס או אל גדי ליאון.

 

את הרצאתה סיכמה עידית במכתב מרגש במיוחד של בן הדור השלישי אל סבתו:

מכתב לסבתא,

סבתא,

היום הוא יומנו השלישי במסע וביקרתי באושוויץ-ביקרנאו בית החרושת למוות. הסתובבנו בין הבלוקים ומגדלי השמירה, על המסילות וליד דשאים ענקיים, שנראו כגן יפהפה ומטופח.

ואני כל הזמן חשבתי עלייך, דמיינתי אותך, ילדה קטנה רצה בין הגופות והנאצים הרשעים, והתחלתי לתפוס כמה אומץ היית צריכה, לא רק כדי לשמור על חייך, אלא גם על שפיותך.

בסוף הסיור הגעתי לבלוק האחרון ליד המשרפות, הבלוק שלך, שלך סבתא. נכנסתי ובידי נר זיכרון ובליבי היו טמונות שאלות רבות, כמו: איך? מה? למה? ופשוט לא הבנתי איך שרדת את הזוועה הזאת. עמדתי בתוך הבלוק שלך ופשוט רציתי לצעוק שכאן הייתה סבתא שלי הסבתא הגיבורה שלי, שניצחה את הרוע ושרדה.

כל כך רציתי שתהיי לידי, לחבק אותך, לאהוב אותך, ולהראות לך את גאוותי. עמדתי שם עצוב ומהורהר כאשר מחשבות רבות מפליגות בי יחד עם הדמעות שממאנות לצאת. כל כך רציתי לבכות כאשר ליבי התמלא גאווה ועצב גם יחד.

אני יודע כמה קשה לך סבתא, אבל אני רוצה שתדעי שאני גאה בך ואוהב אותך על האומץ האינסופי שלך.

אם אני רוצה לסכם במילה אחת בשבילך סבתא את רגשותיי הרבים שהרגשתי בתוך הבלוק שלך זאת תהיה מילה אחת קטנה, תודה.

אוהב וגאה, טל

 

ובשירו של משה ברקוביץ, מניר-דוד, שנכח במקום:

 

 מתוך ספרו חוטים לחיים.

על העטיפה האחורית:

 

 

 גדי ליאון

רכז תחום ניצולי השואה

04-6757417

052-3839507