title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים התכנסה לקראת ט"ו בשבט

חבורת הפיוטים התכנסה לקראת ט"ו בשבט

לאחר שבועיים של הפסקה עקב מחלתו של ירון התכנסה החבורה שוב בשמחה.

החלנו את המפגש עם הפיוט "מול אלי וגודלו". שיר לכל עת במסורת ספרד ירושלים הנפוץ ומוכר בכל הקהילות הספרדיות. שיר זה הוא מז'אנר הפזמונים שחוברו על פי לחן של שיר ערבי קיים, במקרה זה שיר של הזמר המצרי פריד אל-אטרש. המלים הערביות במקור - 'יא עוואזי פלפילו' הפכו ל-יָהּ אֵלִי עוֹזֵר לִקְהָלוֹ - בניסיון לשמור על מצלול דומה. הפיוט עוסק בתפילה לאל והילולו ובבקשה לגאולה.

לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 מכאן עברנו לפיוט מזמירות השבת "ברוך אל עליון" לר' ברוך בן שמואל ממגנצא, המושר בפי יהודי אשכנז בזמירות השבת של סעודה שנייה, בשבת בבוקר.

הפיוט נושא שבח לאל, לשבת ולשומר אותה ונשען על מקורות מקראיים ותלמודיים שונים. המשורר קושר בין השבת לבין הגאולה, הן הגאולה האישית והפרטית של היחיד והן הגאולה לעתיד לבוא. גאולה ברובד הרוחני וברובד הפיזי

השבת "שוברת" את השגרה הטבעית של ימות החול ומעלה את האדם ואת המציאות לדרגה אחרת. בזכות השבת יגאל האל את עמו, כאמור בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, דף קי"ח, עמוד ב'): "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, אלמלי (=אילו) משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים".

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בחבורה בעת האזנה לפיוט לחצו כאן


השבת נקרא בבית הכנסת את "שירת הים" ולפיכך האזנו לשני ביצועים מתוך המגוון הרחב הקיים בעדות ישראל השונות.

שירת הים, אותה שרו ישראל לאחר שנבקע להם ים סוף, ולאחר שטבעו מצרים הרודפים אחריהם, היא אֵם כל השירות העבריות. שירה זו שפרצה מהעם החדש ברגע של משבר וגאולה כה ממשיים, נקבעה להיאמר מדי בוקר על ידי העם לדורותיו

יש לציין כי גם כתיבתה של השירה בספר התורה ייחודית היא. צורתה המרווחת, שבה מחלקים את השורה לשתי צלעות וביניהן רווח, ואת השורה שלאחריה מחלקים לשלוש צלעות, וביניהן שני רווחים, קרויה בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף ט"ז, עמוד ב') "אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח"

לצפייה בחבורה בעת האזנה לפיוט לחצו כאן


לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


ולקינוח, עסקנו בשירה של נעמי שמר המבוסס על תורה של רבי נחמן מברסלב, "שירת העשבים", כהכנה לקראת ט"ו בשבט.

כשהתבונן ר' נחמן בטבע, הוא לא ראה בו רק צמחיה, חיים ואדמה, אלא גם מקור להשראה רוחנית; וכך אמר לפלוני שטייל עמו בשדות: "ואמר לו רבנו זכרונו לברכה: לך עמי לטייל, והלך עמו חוץ לעיר והלך בין העשבים. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר: אם היית זוכה לשמוע את קול השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה להשם יתברך... כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם וטוב מאד ביניהם לעבוד את ה' ביראה" (שיחות הר"ן, קסג). בעובדה ש"כל עשב ועשב אומר שירה", מצא ר' נחמן משמעות נוספת, אותה פיתח בהרחבה בתורה ס"ד בספר 'ליקוטי מוהר"ן', המשוקעת בבית הראשון בשירה של נעמי שמר. הוא ראה בעובדה זו ביטוי לייחודיותה של כל בריה תחת השמים, לדרכה הבלעדית, ל'ניגון' המיוחד לה – ולא פחות מכך, לחובה המוטלת על כל אדם, ועל המנהיג בפרט, להיות ער ורגיש ל'ניגון' של זולתו

האזנו לביצועו המיוחד של קובי אוז ללחנה של נעמי שמר

לצפייה בביצוע זה לחצו כאן


לעיון במילות השיר לחצו כאן


 

אנו חוזרים ומזמינים חברות וחברים להצטרף לחבורה.

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט