title
title
title
title
title
title
מטעמים לפרשת השבוע - בוא


פרשת בוא

 

יחסי הורים וילדים מלווים את פרשתנו מראשיתה ועד סופה.

בפתיחת הפרשה, לפני מכת הארבה, מציין ה' כי אחת מתכליות המכה היא לְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ... וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'. ההורים באמצעות סיפוריהם מעבירים את המסורת, ומביאים לידיעת ה'.

בהמשך, מציין משה כי היציאה ממצרים לא תהיה רק של המבוגרים (או הגברים) אלא 'בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ'. העובדה שאנחנו בדרך לחַג ה' מחייבת נוכחות רב דורית. ההורים חוגגים יחד עם ילדיהם, בשותפות, ובלעדיהם אין החגיגה יכולה להתקיים.

לאחר תיאור מצוות הפסח, מופיעות שאלות הבנים (המוכרות לנו מההגדה של פסח) - וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם, או בניסוח מאוחר יותר - וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת. כאן תפקידם של ההורים הוא להקשיב לילדיהם, לזהות את השאלות ואת התמיהות, ולהיות מסוגלים לענות ולהיענות אליהן.

אופן אחר של שיח מופיע בציווי 'וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר...'.כאן אין היענות לשאלה, אלא ציווי על ההורים להגיד לילדים. לעיתים, הילדים לא מתעוררים מעצמם לשאול, או חסומים מסיבות שונות (הנובעות לא פעם מילדותם וצעירותם...), ועל ההורים מוטלת החובה להגיד להם, ללמד אותם, לפקוח את עיניהם, ולפתוח את ליבם.

 

כך, ארבעה צירים של 'דיבורים הוריים' לפנינו. חגיגה המושתתת על שותפות, סיפור המעביר מסורת, היענות ותשובה לשאלה, והגדה – אמירה של הדברים שצריכים להיאמר.

 

האחריות שלנו כהורים היא לדעת ולזהות היכן נמצאים ילדינו. כהורים אחראיים הדואגים לשלומם הפיזי, הנפשי והרוחני של ילדינו, עלינו להכיר את עולמם (כמובן תוך כבוד למרחב הפרטי שלהם), וליצור ערוצי תקשורת שונים ומגוונים, באמצעותם נוכל לשוחח ולהעביר את המסורת והמסרים שיגיעו אל ליבותיהם.

פעמים, יהיה זה סיפור המשתף בתובנות אותן למדנו, פעמים תשומת לב למה שמטריד אותם ולשאלותיהם (אלו שנאמרות בקול ואלו שלא), ופעמים שנצטרך להגיד ולומר אמירה מבוגרת ומאזנת, גם במקרים בהם נְעָרֵינוּ חושבים שהם יודעים הכל, ואנו מבינים כי לא כך הוא. והכל הכל, מתוך שותפות והבנה שעבודת ה' נעשית 'בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ... בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ'.

  


שבת שלום וחודש טוב, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת-צבי