title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - שיר הפרידה

שיר הפרידה

מילים  חיים חפר     מנגינה - עממי אוזבקי

 

שׁוּב עוֹלֶה אֶל הַשָּׁמַיִם    רֵיחַ הַדְּרָכִים הָעַז

הוֹי, חֲמוֹר חֲמוֹרוֹתַיִם -    הֵן לֹא תְּסֻלָּא בְּפָז.

הוֹי, חֲמוֹר, אֲנִי הַהֵלֶךְ    יְדִידְךָ וְאוֹהַבְךָ

גַּם זְקָנוֹ שֶׁל שַׂר וָמֶלֶךְ    לֹא רָאוּי לִקְצֵה זְנָבְךָ.

לְלִבֵּנוּ עוֹד קוֹסֶמֶת          הַשִּׂמְחָה שֶׁבַּנְּדוּדִים

צֵא נָא בְּעִקְבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ   אֶל צְרִיחֵי הַמִּסְגָּדִים.

בַּדְּרָכִים בָּהֵן עָבַרְנוּ        שְׁמֵנוּ בַּחוֹלוֹת חָרוּט,

כִּי בְּכָל מָקוֹם הִשְׁאַרְנוּ    אֶת סִמְלָהּ שֶׁל הַחֵרוּת.

שׁוּב עוֹלֶה אֶל הַשָּׁמַיִם..

 

להאזנה לביצועה של חנה אהרוני לחצו כאן   


לאותו לחן חובר גם "זמר החמור"

שׁוּב אֲנִי יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ        וְנוֹעֵר לִי שִׁיר מִזְמוֹר.

רַב לָכֶם שָׁלוֹם מִדֶּרֶךְ       לְבָבִי לְבַב-חֲמוֹר.

בַּדְּרָכִים בָּהֶם אֵלֵכָה        לִי זוֹרַחַת שֶׁמֶשׁ אוֹר.

מְזַמְּרִים לִי שְׂדוֹת הַלֶּחֶם   הוֹי, מַה טּוֹב לִהְיוֹת חֲמוֹר!

 

מאתר "זמרשת" - ביצוע: מפסקול הסרט   שנת הקלטה: 1946 מקור: הסרט הסובייטי Похождения Насреддина ("הרפתקאות נאסר א-דין")

על פי דר' יוסי גולדברג:    הגרסה העברית של השיר מתוך ההצגה "תעלולי נאסר א-דין" שעלתה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1953, בתרגום שלמה ניצן.

מוסיף צבי (גרימי) גלעד:   ההצגה על פי הסרט "נאסר א-דין בבוכרה", 1943.

מרחיב אלי סט:    "שיר הפרידה" הופיע בשני הסרטים הסובייטיים Насреддин в Бухаре ("נאסר א-דין בבוכרה"), בבמוי יאקוב פרוטאזאנוב, 1943 (תסריט ויקטור ויטקוביץ', על פי מוטיבים מספרו של ליאוניד סולוביוב "עושה הצרות",  קומפוזיטורים - מוחתאר אשראף ובוריס אראפוב), וב- Похождения Насреддина ("הרפתקאות נאסר א-דין"), בבימוי נאבי גאנייב, 1946, (תסריטאי - ויקטור ויטקוביץ', ע"פ מוטיבים מספרו של ליאוניד סולוביוב "הנסיך המכושף"). הסרטים על הגיבור המזרחי העממי חוג'ה נאסר א-דין, צולמו באוזבקית ודובבו לרוסית.  בעוד "נאסר א-דין בבוכרה", היה מבוסס רק על שנינותו של הגיבור העממי, ב"הרפתאות נאסר א-דין", יש גם מסר חברתי, בהיות הגיבור מגן החלשים. 

נאסר א-דין בטורקית: נאסרטין הוג'ה, Nasrettin Hoca; באוזבקית: נסרדין אפנדי, Nasriddin Afandi; בפרסית: ملا نصرالدین) היה דמות ספרותית ממוצא ערבי, יליד טורקיה ואימאם שחי, לפי המסורת, בבוכרה בין השנים 1208–1284. הוא נולד בכפר הורטו והיה פילוסוףמיסטיקן ומספר סיפורים.  דמותו מתערבבת בזאת של ג'וחא בארצות דוברי ערבית,  בגלל ההומור בסיפוריו.

פסל בדמותו ניצב בעיר בוכרה,  כיום באוזבקיסטן. ארגון אונסק"ו הכריז על שנת 1996-7 כשנת הזיכרון הבינלאומית לנאסר א-דין.

אידריס שאה הקדיש פרק שלם של ספרו הסופים לנאסר א-דין בו הוא טוען שזו דמות מלמדת שהומצאה ע"י הדרוושים.  שאה אסף והוציא לאור באנגלית ארבע אוספים של סיפורי נאסר א-דין.

ב- 1939 הוציא הסופר הרוסי ליאוניד סולוביוב את הספר חודג'ה נסר א-דין שמבוסס על אגדות מהמזרח התיכון ובו מוצג נאסר א-דין כאדם פיקח שנלחם בשלטון הרשע של האמיר בבוכרה, ומציל עניים מעושק. על בסיס עלילת הספר שתורגם לעברית ב-1968נכתבה הצגה מצליחה[ והשיר "בבוכרה היפה" של חיים חפר.

בישראל, הוא התפרסם בזכות ספרו של שלמה אבס "סיפורי ג'וחא" שמבוסס עליו. בעקבות חשיפת שמו ברבים, הפך נאסר א-דין לאחת הדמויות האהובות ביותר בישראל והספרים שיצאו במהדורות בינלאומיות שהתבססו עליו המעשיות וסיפורי עמים שנקשרו בשמו של נאסר א-דין, הפכו לרבי מכר עולמיים. נאסר א-דין, נתן גם השראה לדמות ידועה אחרת, שאותו המציא שלמה אבס - טיל ארנסטוויל (מטייל הרים אוסטרלי וטיפש, שחברו הטוב ביותר הוא ציפור).

  
























כיצד ניצל נסר-אדין מציפורניו של הג'ין הרשע?  שמעו את סיפורו של שימי רף. הוקלט במעגל מספרי סיפורים של שומרי הגן בתאטרון פשוט בטבעון.    הקליט וערך: אמיר חרש. לחצו כאן


"דמות החמור בספרות הילדים העברית חמורים היוו חלק בלתי נפרד מן הנוף של תקופת היישוב , ונתפסו כאחד המאפיינים של המרחב הציוני החדש . החמור שימש ככלי עבודה , ובמקביל רכש בהדרגה מעמד של חיית מחמד . גרשון ברגסון עמד זה מכבר על התופעה , כי מרבית החמורים בספרות העברית זוכים לעיצוב חיובי המדגיש את חכמתם, אך עצם הבחירה במאפיין החכמה , משמרת במובלע גם את הסטריאוטיפ השלילי שלו , והצורך לשרש סטריאוטיפ מעיד על מידת טמיעתו בתרבות . הסטריאוטיפים התרבותיים המנוגדים של החמור המשיכו , אם כן , לשמש בערבוביה את ספרות הילדים הארצישראלית , וממשיכים לשמש גם את ספרות הילדים הישראלית עד ימינו . להלן נציג דוגמאות לאופנים בהם שימרה ספרות הילדים את המאפיינים הסטריאוטיפיים השליליים כמו גם החיוביים של החמור .

חיית מחמד : החמור אצל אליעזר שמאלי ולאה גולדברג בספרות הילדים העברית עוצב החמור לעיתים קרובות בדמות חיית מחמד . שירים וסיפורים עבריים רבים לילדים מתארים את החמור על דרך ההקטנה ( חמור קטן , חמודון ) ומייחסים לו חביבות ונועם הליכות".

לצפייה בסרט מצויר באנגלית לחצו כאן 


“Donkey Sold by Mullah” | Mullah Nasruddin Stories in English | Moral Stories For Children”