title
title
title
title
title
title
לאסוף את השברים




אהרן אפלפלד נולד ברומניה, במלחמת העולם השנייה הוגלו הוא ואביו לטרנסדניֶסטריה, ולאחר שהופרדו נדד לבדו ברחבי אוקראינה. הוא עלה ארצה במסגרת עליית הנוער בשנת 1946 והתחנך בתנועת הנוער. הוא התחיל לכתוב בעודו נער. אפלפלד כתב 47 (!) ספרים. לדבריו, כל אחד מהם מאיר פינה אחרת בסיפור הגדול של היהדות במאה השנים האחרונות. 


אפלפלד זכה להכרה והערכה בארץ ובעולם;
פרס אנה פרנק (פעמיים), בפרס היצירה מטעם ראש הממשלה (1969), פרס ביאליק, פרס ברנר, ופרס ישראל לספרות (תשמ"ג). ועוד פרסים רבים בעולם ביניהם: קצין במסדר הלאומי של לגיון הכבוד הצרפתי (2016); הפרס האיטלקי היוקרתי
Premio Grinzane Cavour.

 

"אפלפלד היה באמת ובתמים אחד מגדולי הסופרים של המאה ה–20" מילות הפרידה של פרופ' יגאל שוורץ, מי שהיה חברו ועורכו במשך שנים של אהרן אפלפלד. 
"כמעט 50 ספרים הוא חיבר וכתב אותם בעיני ילד בן שמונה שהולך ביערות. כך הוא ראה את העולם, כילד בורח ביער. הוא תפש הכל בגוף ולא בראש וזה היה חלק אדיר בעבודתו — כתיבה פשוטה וחסכונית שבין הרווחים שהיא השאירה לקורא, רבץ סרט אימה. הוא כתב שקט שקט, אבל השקט הזה היה עבור הקורא כמו להלך על קרח דק. זה הילך עליי קסם וגם אימה וכשהתבוננתי בו, ילד שרצחו את אמו לנגד עיניו 95 יצר לו ממלכה אדירה בכוחות עצומים, ראיתי משל ענק לחיים שלנו." 

 

 

 

 לקריאת הטקסט המלא לחצו כאן 


 

 

לקריאת הראיון האחרון שהעניק ל״מקור ראשון״ לחצו כאן 



לקריאה מתוך ספרו האחרון ״תימהון״ לחצו כאן 




לצפייה בכתבה מהטלויזיה החינוכית בה אהרן מבקר בכפרו בו נרצחה אימו לחצו כאן