title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - לטייל בכביש 90

 

 

לטייל בכביש 90

אל בקעת הירדן יצאנו

אחרי הגשמים העזים שפקדו אותנו.

צבעי הירוק והחום התמזגו ושמש חמימה קידמה את פנינו.

הי דרומה ירדנו ואת ירון עובדיה במפגש ציפורה אספנו

מיד את התנ"ך שלף ואת הגלגלים החל לצבוע בצבעים.

באתר כף הרגל הרגשנו כבימי קדם.

כאן התהלכו אבותינו, הקריבו קורבנות, חגגו יחדיו ואפילו בתרועת השופר יצאו לקרב.

אל גשר אדם הגענו, ושלושה מצאנו, ממלוכי, בריטי ושלנו.

את עבר הירדן לא חצינו אולם השקפנו לעבר חברנו הירדנים ואל תל אדם מתקופת אבותינו.

אנדרטת הבקעה, באבן וברזל בנויה, נחושה ואיתנה להעצים את קיומינו בבקעה.

ארץ אבות לחשה וחללים רבים גבתה.

אל בית הערבה הישנה הדרמנו להקשיב לסיפורם המופלא של חלוצי הבקעה.

כבר בשנות ה – 20, של המאה הקודמת חשבו על האשלגן וגידול פרות ברפת.

ימים לא קלים עברו על חלוצינו שלבסוף הוכרעו ובגשר הזיו ומצובה מצאו מנוחה.

גשר עבדאללה עמד דומם וניצב, במלחמת ששת הימים נדם.

התנועה מעמאן לירושלים פסקה וחיכינו שנים רבות לשלום שבא.

ואז התעייפנו ובצומת אלמוג נחנו וסעדנו את ליבנו

ורגע אחד לפני סיום עמדנו במרפסת יריחו,

והשקפנו לעבר בקעת יריחו,

אל הרי הגלעד ושם ראינו את עמאן לצד הר נבו

שממנו משה צפה על הארץ המיוחלת.

תצפית מרהיבה ומרחיבה את הלב והנשמה                                             

ומשם לצעוק לעולם ולומר                                                                                    

זוהי ארץ ישראל שלי ושלך.

היינו נרגשים והחשכה החלה לרדת,                                                              

לאוטובוס עלינו ובזכותו של עימאד הביתה הגענו.


צילמה ושלחה: מינה רונן חמדיה


מוזמנים לצפות באלבום אותו ערכה ברכה יואל משדה נחום

לחצו כאן


 

ניפגש בטיול הבא "אגמון חפר" ביום חמישי ל' שבט - 15.2.2018

 

סופי עטרה שבח

רכזת הטיולים