title
title
title
title
title
title
מהעת הזו - על קשרי הורים-ילדים

שלום רב קוראנו היקרים

 

חודש שבט שהחל השבוע

מביא איתו את תקוות הצמיחה

היניקה מהשורשים אך ההתחדשות גם כן.

 

ידועה  ההשוואה- "כי האדם עץ השדה"

וכמו העץ היונק משורשיו בכדי שיצמח

כך גם האדם.

התינוק יונק את חלב אימו

יניקה פיזית אך גם רוחנית וערכית.

 

קשרי אם-ילד וקשרי הורים וילדים

הם המנוע צמיחה של העברת התרבות

הערכים והחיות מדור לדור.

 

 

הנה כך

ציליה דרפקין

 

הנה כך,

כשאתה נרדם,

בחיקי,

בחדר המחשיך,

אני חשה אותך מחדש,

חי בתוכי,

אילם ועיוור,

ילדי הקטן,

נדמה לי,

שעוד לא השתחררת

מן החוטים, שבהם

היית קשור אל גופי

לפני שראית את העולם,

פניך, מוסתרים מן האור,

טבולים באי-מודעות עמוקה,

פניו של טרם נולד,

ונדמה לי,

שהחוטים שבהם היית

קשור אל גופי,

נמשכים ארוכים,

ארוכים יותר,

ועוטפים אותך ואותי

בחדר המחשיך,

סמיך, סמיך יותר, נטווה

האריג מסביבנו,

רך כמו משי נטווה האריג סביבנו,

כגולם ענק

סביב שני תולעים של משי-

אנחנו שני תולעים בתוך גולם אחד,

אני גדול, אתה קטן,

כמשי תלתליך,

ויום יבוא,

כנפים יצמחו לך,

תבקע את גולם המשי,

תשתחרר מגופי והלאה,

בשרי, דמי ועצמותי,

ילדי!

 

ידועה גם כציליה, משוררת יידיש, שכתבה גם ברוסית. נולדה בשנת  בעיר בוברויסק, שבבלארוס. נפטרה בניו יורק בשנת 1956.


 

  


על כך ועוד תקראו הפעם בגליון שלפניכם


שבת שלום וחודש טוב

 

גדי ליאון

העורך