title
title
title
title
title
title
מומלץ לנכדים

"זה קרה ביום סערה" – כתבה: מרים רות, איירה: אורה אייל

 

תוצאת תמונה עבור זה קרה ביום סערה

 

 בשבוע שעבר חכינו לסופה אדירה שתשתולל בארצנו. בכל אמצעי התקשורת הופצו אזהרות והנחיות מה ואיך לעבור את הסופה בשלום. הסופה התגלתה לבסוף כ"הר שהוליד עכבר" וחוץ מכמה שטפונות פה ושם , לא היתה סופה, אלא גשם טוב ומטיב, שאף פסק לאחר יומיים.                      

בספרה "זה קרה ביום סערה" מתארת מרים רות ( מספריה הידועים: מעשה בחמשה בלונים, הבית של יעל, תירס חם) את הרפתקאותיו של גדעון ביום סערה הנמשכת שלושה ימים.             

"שלושה ימים ושלושה לילות                               

רוחות סערה משתוללות                                 

גשם שוטף, גשם בלי סוף                                    

ובחוץ קרררר ורטוב".

גם בספור הזה לא היתה סערה נוראית, אילולא נפל הכדור מן החלון החוצה בגלל הרוח העזה ואילולא יצא גדעון החוצה להציל אותו.

גדעון מחליט שהוא המציל, ויוצא בלי מטריה ובלי מעיל. כפי שהטקסט הפשוט והמחורז, נעים לאוזני הילדים הצעירים בגיל הרך, כך גם האיורים של אורה אייל, מחזקים ומקרבים את הילדים לספור ולתחושת הסערה וסיומה.               

אמא מוצאת את גדעון רטוב לגמרי, כועסת עליו, מחזירה אותו הביתה, אך מיד  

"מחבקת את גדעון הרטוב,

ועוטפת אותו טוב טוב.....                              

גדעון מקבל תה חם עם לימון 

ולילה טוב     הולכים לישון".                 

כמו הסופה שלא היתה, כך גם בספור:                                     

"למחרת היום מתעוררת. החבורה, שקט ושלווה, אין רוח סערה".