title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים התכנסה לקראת עשרה בטבת

חבורת הפיוטים לקראת עשרה בטבת

 

החבורה התכנסה עם מצטרפים נוספים ו"חיממה את הגרון" עם הפיוט "יהלומה" אותו היינו אמורים ללמוד ולא הספקנו בשבוע שעבר. הפיוט עם הלחן הקצבי והשמח הכניס אווירת שמחה ושירה שגרמה לאחת החברות אף לעמוד ולרקוד, לשמחת החבורה כולה.

הפיוט נכתב על ידי אברהם דוויק כלוצי, מפייטני קהילת חלב במאה ה- 20. כפיוטים מאוחרים רבים, נכתב הפיוט מתוך התאמה למנגינת שיר ערבי מוכר, ואולי גם תוך ניסיון ליצור קרבה צלילית ביניהם, כפי שעולה ממחרוזת הפתיחה.

 

לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


 

המשכנו לשירת "אני מאמין" לקראת יום עשרה בטבת שיחול מחר. ירון הסביר על משמעות הצום כפי שתקנו חז"ל וכיצד מילים אלו, אותן ניסח הרמב"ם כעיקר ה-12 מתוך י"ג עיקרי האמונה, הן שבועת האמונים, הברית הכרותה בין עם ישראל לבין הקב"ה. מלים אלו מלוות את העם היהודי במהלך הדורות. רבים הסיפורים על היהודים שהלכו לתאי הגזים והמלים האלו על שפתותיהם. מרגש ומיוחד במינו הוא הסיפור סביב נסיבות הלחנתו של שיר זה בשואה ע"י ר' עזריאל-דוד פסטג, חסיד מודזיץ',שהיה חזן ובעל ניגון

ר' עזריאל-דוד, עם אלפים מאחיו היהודים, נדחס באחת מרכבות המוות, בדרך מוורשה אל מחנה ההשמדה טרבלינקה. האוויר בקרון הבקר העמוס היה מחניק. אנשים, נשים וטף, ששיוועו למעט אוויר ומים ,נדחסו באכזריות על-ידי החיות הנאציות. קודם לכן הופרדו זוגות זה מזה,ילדים נקרעו מידי אימותיהם וזקנים כושלים נורו למוות לעיני יקיריהם
הרכבת יצאה לדרכה... מול עיניו של ר' עזריאל-דוד קמו לפתע מילות העיקר הי"ב: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף-על-פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא" הוא עצם את עיניו והתעמק במילים ובתוכנן. דווקא עכשיו, אמר בלבו, כשהכול נראה אבוד, נבחנת אמונתו של יהודי
ופתאום החלו שפתיו לפזם נעימה שקטה וחרישית. הנעימה השתפכה לה, ואט-אט חברה אל המילים עד שהתאחדה עמן. דבקותו של ר 'עזריאל-דוד גברה והלכה מרגע לרגע. עיניו עצומות וגופו דחוס, אבל רוחו מתנתקת מנסיבות הזמן והמקום ונוסקת אל-על
הוא לא חש כלל בשקט המוחלט שהשתרר בקרון ובמאות האוזניים הכרויות בתדהמה למשמע הצלילים המופלאים, שכאילו נלקחו מעולם אחר לגמרי. הוא גם לא שמע את הקולות המצטרפים בהמשך לשירתו, בתחילה בשקט, ומרגע לרגע בקול גובר והולך
הנעימה המרגשת, עם המילים הקדושות, חברו לאמונה הטהורה שבלבבות ופרצו מתוכם בשירה גדולה ואדירה. קרון שלם, דחוס באנשים מושפלים, מורעבים ומדוכאים, העושים דרכם לטרבלינקה, שר בעוז: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה.".

מוזמנים להאזין ללחנו של רבי שלמה קרליבך לשירת "אני מאמין"

לחצו כאן


 

ומשירת "אני מאמין" המשכנו לפיוט המפורסם של רבי נחוניא בן הקנה "אנא בכח" .

אנא בכח פרץ אל התודעה הישראלית עם לחנו וביצועו של עובדיה חממה וזכה מאז למעמד קאנוני ממש. תפילה קדומה זו, שבמרכזה תחינה שה' ישמע זעקת ישראל ויבוא לעזרתם, מיוחסת לר' נחוניא בן הקנה, תנא בן המאה הראשונה לספירה
הטקסט בנוי משבעה פסוקים, שבכל אחד מהם שש מילים, כך שבסך הכל יש ארבעים ושתיים מילים אשר ראשי התיבות שלהן הן האותיות של שם בן מ"ב – אחד משמותיו הנסתרים של הקב"ה. על פי תורת הסוד כל אות מאותיותיו של שם זה מייצגת – כפי שמופיע ברוב סידורי התפילה – דרגה אחת מתוך שבע הספירות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות שעליהן מושתת הבריאה. על פי הקבלה מ"ב האותיות האלה הנאמרות בסדר הזה באמצעות מילות "אנא בכוח" הן מעין צופן סודי המסוגל לפתוח את מקור הכוח האלוהי המקיים את ישראל ואת העולם כולו
בשל משמעותו זו של השם הקדוש הזה, השתבץ הפיוט בתפילות ובמעמדים בעלי אופי קבלי. יש האומרים את הפיוט לפני השינה, קודם שהנשמה עולה למקום מחצב הנשמות (לפי תיקוני זוהר), ויש האומרים אותו קודם פטירתו של אדם מן העולם, לאחר אמירת וידוי. בחלק מהמנהגים נוהגים לומר אותו לפני "לכה דודי" בליל שבת, הנחשב לזמן עליית העולמות. כמו כן נוהגים לומר את הפיוט לאחר אמירת פרשת הקרבנות בתפילת שחרית ובסדר ספירת העומר. הפיוט מופיע גם בקמעות ובלוחות "שיויתי" בבתי כנסת

המשפט "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" אינו מגוף התפילה, והוא נוסף בסופה, מכיוון שהטקסט רומז לשם ה', ומשפט זה נאמר בד"כ לאחר הזכרת שם ה'. נהוג לומר משפט זה בלחש
הסופר חיים באר במאמרו כאן באתר סובר ש"אנא בכח" זכה במעמד שזכה בזכות איכויותיו השיריות יוצאות הדופן ובעיקר בזכות הצירוף המופלא "אנא בכח" הכורך יחדיו שתי הוויות כה מנוגדות, עוצמה ורכות, תוקף ותחינה ועושה אותן למהות אלוהית אחדותית
השירה העברית החדשה נשבתה בקסמו של הצירוף הזה וכמה משוררים עבריים עשו אותו אבן פינה בשיריהם

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


להסברו של ירון לפיוט ולביצוע החבורה לחצו כאן


 

אורנה מנהלת העמותה הצטרפה הפעם למפגש וסיפרה בהתרגשות כי בחתונת בנה וכלתה הובלו הזוג לחופתם בביצוע פיוט זה.

 

ולסיום המפגש עברנו לאחד משירי המעלות החותמים את ספר תהלים, לידוע ביותר בניהם – "שיר למעלות" .

מזמור זה הוא השני מבין 15 מזמורים הפותחים במילים 'שיר המעלות / למעלות'. המזמור מקפל בתוכו תחינה ותפילה להגנה מכל צרה ומצוקה לכן נוהגים לקרוא אותו בעת צרה. בקהילות הספרדיות אומרים את המזמור בכל יום בסוף תפילת ערבית
זהו אחד ממזמורי התהלים הנפוצים והידועים ביותר, וניתן אף להגדיר אותו כהמנון תפילה ישראלי, לא מעט בזכות לחנו של יוסף קרדונר, חסיד ברסלב, שהלחין את המזמור באמצע שנות התשעים ואף ביצע אותו. המזמור בלחנו של קרדונר זכה לביצועים של אמנים ישראלים רבים, כמו להקת שבע עם מוש בן ארי, נינט טייב, זהבה בן ועוד. לחן ידוע נוסף, ותיק יותר, הוא לחנו של הרב שלמה קרליבך
שירי המעלות הם חטיבת מזמורים הפותחים במלים 'שיר המעלות' - יש סוברים כי הלויים היו שרים שירים אלו בעומדם על 15 המעלות המובילות לעזרת ישראל. יש אומרים שאלו שירים ששרו בלחן גבוה, או שירים שהיו שרים בלחש והקול היה גובר עם אמירת המזמור. מניחים כי חלק מהמזמורים האלו, או כולם, שרו העולים לרגל לבית המקדש

 

לעיון במילות המזמור לחצו כאן


 

היה זה מפגש מרומם וממלא את הנפש.

 

מוזמנים בחום לבוא ולהצטרף.

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט