title
title
title
title
title
title
מטעמים לפרשת השבוע - פרשת מקץ ושבת חנוכה

פרשת מקץ

חלומותיו של פרעה מפעימים את רוחו ומזמנים אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ, ולמרות זאת, אֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה. בהגיעו של יוסף מן הבור, הוא שומע את שני החלומות ומציע פתרון פשוט יחסית, כשאליו מצורפת עצה מעשית להתנהלות לאור החלום ופשרו.

 

כאמור, פתרון החלום של יוסף מצטיין בפשטותו. מערכת הסמלים של החלום מתורגמת במיידיות – פרות שמנות מסמלות שובע, שיבולים בריאות מסמלות יבול ותבואה, ולהיפך –פרות רזות ורעות בשר כמו גם שיבולים שדופות – כל אלו מסמלים רעב וחוסר.

רבי עזריה פיג'ו, שהיה מרבני ודרשני איטליה במאה ה17 יוצא מנקודת מוצא זו כשהוא מסביר את המיוחד בפתרון חלומו של יוסף. להבדיל מחלומו של נבוכדנצר, הרווי סמלים ורכיבים מסתוריים, הרי שכאן

שטחיות החלום מורה ומלמד כוונתו על שׂבע ורעב... ואם כן, מה נואלו שרי צוען?

ומבלי הַאריך בדיוקים נֹאמר...

יוסף, ע"ה, כאן הבין תוכן הענין, שחלומות אלו של פרעה וגם של סריסיו, לא היה בהם מהעומק והסוד,

אלא כוונתם כפשוטם, ולא יצטרכו לפירוש ולפתרון כי אם מעט מזער...

מעתה, לזה כיוונו, ז"ל, באמרם: "ביקש לץ חכמה ואָין" - אלו חכמי פרעה.

כי דייקו מלת "ואין"... לפי שביקשו בענין זה חכמה עמוקה, כדי לבאר פתרון החלום, בחשבם היות בו סוד סתום וחתום; "ואָין" - ולפי האמת אין כאן חכמה, לא היה בזה שום רמז נעלם שיצטרך להתחכם בו.

"ודעת לנבון נקָל" - זה יוסף; הידיעה שהיתה ליוסף הנבון בזה החלום הוא היותו נקל ופשוט ומבואר, בלתי עומק וצורך התחכמות, ולכן קלע אל שער האמת בפתרונו.

 

חכמתו של יוסף היא דווקא במבט המפוכח שלו, במה שנמצא לנגד עיניו. לעתים, החכמים והחרטומים, מרוב חתירתם לחיפוש אחרי הסתום והחתום, מעלים חרס בידם. פעמים שהמבט הפשוט, הישיר, הבריא והחד, יכול להביא למסקנות נכונות הרבה יותר. לקיחת הדברים בקלות, כמו גם ההבנה של המשמעות הפשוטה הנמצאת בהם, אלו צעדים שמסייעים להבנה ולפתרון החלומות והמצוקות ולהבנת המציאות הסבוכה שאנו נתונים בה.

 

לצד הפתרון, יוסף כובש את פרעה גם בהצעה המעשית שלו. ישירותו של יוסף בגישתו אל פתרון החלום מביאה אותו להגיע להצעה מעשית בעקבותיו, להפקת משמעות ולמחשבה יצירתית כיצד להתמודד עם המציאות.

ונראה שהדברים קשורים זה בזה. מבט חרטומי התוהה אחרי הסתום והחתום ומתעלם מהמובן והמונח לפניו, לא יגיע לעולם לכדי הצעה כיצד לנהל מדינה וחיים בצל הרעב. חינו של יוסף, כמו גם אלוהיות מבטו מביאים אותו להיות אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹוהִים בּוֹ. רוח הנמצאת דווקא בכך שהוא 'איש', בן העולם הזה, הרואה נכוחה את אשר לפניו, ומבין גם מה הצעד הבא שיש לעשות בכדי לתקן את העולם.

שבת שלום וימי חנוכה שמחים, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת-צבי