title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - יעלה ויבוא

יעלה ויבוא

גידי גוב     מילים יורם טהרלב     לחן בני נגרי

יעלה ויבוא, יעלה ויבוא 
יעלה על הר נבו 
זה האיש אשר יראנה 
ואליה לא יבוא 

יעלה ויבוא, יעלה ויבוא 
יעלה ויבוא, יעלה ויבוא 
יעלה ויבוא, יעלה ויבוא 

על גלבוע כגבעול יעלה נורא המלך 
יעלה נורא המלך והחרב בלבבו 

יעלה ויבוא, יעלה ויבוא 
יעלה ויבוא, יעלה ויבוא 
יעלה ויבוא, יעלה ויבוא 

ואני רואה אותם בחיי ובמותם 
הם עולים איתי בדרך 
מן העמק אל ההר וקולם כהד יקרא 
יקרא לי מגבוה 

יעלה ויבוא, יעלה ויבוא 
יעלה ויבוא, יעלה ויבוא 
יעלה ויבוא, יעלה ויבוא 

יעלה ויבוא, יעלה ויבוא 
יעלה אל הר תבור הברק אשר הגיח 
והאש בעקבו

יעלה ויבוא, יעלה ויבוא 
יעלה ויבוא, יעלה ויבוא 
יעלה ויבוא, יעלה ויבוא 


לכרמל בנתיבו הנביא שרכב אש לו 
הנביא שרכב אש לו ושמיים רכובו

יעלה ויבוא, יעלה ויבוא 
יעלה ויבוא, יעלה ויבוא 
יעלה ויבוא, יעלה ויבוא 

השיר בוצע לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון.

חברי להקת 'כוורת' קיוו שאם הם יעלו שיר בפסטיבל מישהו יגש אליהם ולכן שלחו שני נציגים: את גידי גוב ואת אפרים שמיר. שמיר ביצע עם ירדנה ארזי וחנן יובל את 'ליל חניה', וגוב את 'יעלה ויבוא'. בסופו של דבר, אברהם פשנל הגיע לאירוע, בסופו ניגש לגוב והשאר היסטוריה.

שלישיית הגברים שמלווים את גוב הם שלישיית 'אף, אוזן, גרון' (לימים הגברים בלהקת 'הכל עובר חביבי'): עמי מנדלמן, קיקי רוטשטיין ויובל דור.

בתי השיר מספרים ברמז על ארבע דמויות תנכיות: משה רבנו, שאול המלך, ברק בן-אבינועם ואליהו הנביא.

 

 

לצפייה בביצוע השיר לחצו כאן  

 

Related image

 

יעלה ויבוא הוא שיר מאת המשורר והפזמונאי יורם טהרלב, שהלחין בני נגרי וביצע גידי גוב בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת תשל"ג   1973 השיר נכתב לפסטיבל הזמר והפזמון של שנת  1973, על פי הנוהג בתחרות לפיה נכתב השיר תחילה ורק לאחר מכן נבחר המבצע

גידי גוב,  שהיה לאחר סיום שירותו בלהקת הנח"ל הסכים להשתתף בפסטיבל מתוך מחשבה שתשומת הלב הציבורית תסייע לקידומה של להקת כוורת, שהייתה בשלבי הקמה. 

השיר עובד על ידי מלחין השיר בני נגרי,  כששלישיית אף אוזן גרון ושלישיית בנות חוה ליוו את גוב בשירה.

מורכבות השיר ואופן שירתו של גוב הצעיר, שהיה שונה מהמקובל בפסטיבלים, הובילו לאי הצלחתו בתחרות. עם זאת זכה השיר לפופולריות בתקופה שלאחר הפסטיבל ואף הגיע למקום ה- 24 במצעד הפזמונים העברי השנתי של אותה שנה. גוב עצמו משך תשומת לב רבה, מה שאכן סייע לקדם את הקמתה של כוורת.

עד היום נחשב השיר לאחת הקלאסיקות של פסטיבל הזמר וכן של גוב עצמו והופיע באלבומיו "שירים שהתפזרו" (1993) ו"שלל שיריו" .(2009) שם השיר ניתן לאוסף התקליטורים "יעלה ויבוא" שכלל את "מיטב השירים של פסטיבלי הזמר", ביניהם שיר זה הד ארצי, (2009), והוא נכלל גם באוסף "שירת התנ"ך" שיצא שנה קודם לכן .התו השמיני, (2008) בעונתה העשירית של תוכנית הריאליטי "כוכב נולד"  בה השתתף גוב כשופט, ביצעה המתמודדת עדי ארגלזי את השיר שהיה חלק מ-100 הקלאסיקות הישראליות מהן התבקשו המתמודדים לבחור.

באותו פסטיבל התחרה גם השיר "ליל חניה" אותו ביצע אפרים שמיר (לצד ירדנה ארזי וחנן יובל) , גם הוא מתוך כוונה לקדם את עניינה של כוורת. כמו "יעלה ויבוא", גם שיר זה לא זכה להצלחה בתחרות אך הפך לקלאסיקה מאוחר יותר.

 

שם השיר לקוח מתוך תפילת יעלה ויבוא הנאמרת בראש חודש ובמועדים,  המתחילה במילים:

"יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ      וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע       וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרונֵנוּ    וְזִכְרון אֲבותֵינוּ          וְזִכְרון יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ      וְזִכְרון מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ   וְזִכְרון כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ    לִפְלֵיטָה    לְטובָה    לְחֵן     לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים  טובִים  וּלְשָׁלוֹם  

בְּיוֹם: רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה / חֲג הַמַּצוֹת הַזֶּה / חֲג הַשָׁבוּעוֹת הַזֶּה / וכו'"


השיר עשוי כמעין כתב חידה,  כשכל בית מרמז לדמות תנ"כית המוזמנת להופיע. הפזמון מביע את תחושת ההתפעלות של הצופה אל מול גיבוריו:

"ואני רואה אותם בחיי ובמותם
הם עולים איתי בדרך"

הבית הראשון מתייחס למשה רבנו,  מנהיג עם ישראל במדבר סיני,  שלא זכה להיכנס אל ארץ ישראל,  אך השקיף עליה מפסגת הר נבו:

"יעלה על הר נבו
זה האיש אשר יראנה
ואליה לא יבוא"

הבתים הבאים מתייחסים לדמויות תנ"כיות נוספות:

בית ב' מתייחס לשאול המלך,  שנפל על חרבו לאחר שהפסיד בקרב מול הפלשתים בהר הגלבוע.

בית ג' מתייחס לשופט ברק בן אבינעם, שנלחם במדין בהר תבור. המילה אש רומזת לנביאה דבורה אשת לפידות ששלחה אותו למלחמה.

בית ד' מתייחס לאליהו הנביא, שעל פי המסופר בספר מלכים עלה לשמיים במרכבת אש.