title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים מתכוננת לחנוכה

חבורת הפיוטים מתכוננת לחנוכה


"מעוז צור" הוא הפיוט המזוהה ביותר עם חנוכה ובימינו הוא הפיוט המרכזי של החג. הפיוט חובר במאה ה-13 על פי לחן של שיר לכת עממי גרמני מאותה תקופה. הלחן הזה, הנלמד גם בגנים ובבתי הספר, הוא הלחן הידוע ביותר של הפיוט, ובימינו הוא מושר בפי כל הקהילות, אשכנזיות וספרדיות כאחת
מעיקרו היה הפיוט מוכר בקהילות אשכנז השונות, שחלקן שרו אותו כפיוט יחיד לחנוכה. ההיכרות של הקהילות הספרדיות עם הפיוט התרחשה ככל הנראה בארץ, והוא מופיע בספרי הפיוטים שנדפסו בארץ החל משנות החמישים. חלק מהקהילות הספרדיות הצמידו לשיר לחנים של פיוטים אחרים מהמסורת, אולם בד"כ הלחן הזה לא מושר ע"י בני הקהילה. 

 

אולם בל נקדים את המאוחר, המפגש החל בפיוט שנכתב בידי פייטן עכשוי "אני אלייך".


 

הפיוט עוסק במספר תכנים- הגנת העם והארץ, קיבוץ גלויות ותפילה מבורא העולם לגאולה ולהבאת המשיח.

האזנו למספר ביצועים של הפיוט.

לחצו כאן להאזנה לביצועו של דוד ריאחי


לחצו כאן להאזנה לביצועו של יהודה שטרית


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן

ונחזור ל"מעוז צור".

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


הפיוט הינו מסוג הפיוטים ה'היסטוריים', בו עוקב הפייטן בצורה שירית אחר קורות עם ישראל בכל גלגולי הגלויות שעבר, מגלות מצרים, דרך חורבן בית ראשון, סיפור המן ונס פורים, החשמונאים מול היוונים ועד לגלות אדום, הגלות בה מצוי הפייטן, תחת עול האומות הנוצריות. הפייטן משבח ומהלל את הקב"ה הפודה אותנו מן הצרים המציקים בדורות השונים ומכל הגלויות הרעות ומסיים בבקשת גאולה מגלות אדום, היא הגלות הממושכת של ההווה של הפייטן
יש הסוברים ש'מעוז צור' לא נכתב דווקא לחנוכה, אולם מכל המאורעות הנזכרים בפיוט, האירוע של חנוכה מודגש בהיותו מופיע בפזמון, או בבית הראשון. המצוקה המובעת בשיר ובקשות הישועה והנקמה באויבים נעוצות בזמן חיבור השיר – תקופת מסעי הצלב, שבה נשמדו קהילות שלמות בארצות אשכנז

האזנו למספר לחנים לפיוט זה והרגשנו את פעמי החנוכה קרבים.

 
וסיימנו בפיוט לשבת- "אשיר לאל אשר שבת".

אחד מפיוטי השבת המרכזיים במסורת יהודי בבל. מחבר השיר, ר' משה הלוי, חיבר שיר נוסף באותו משקל לאותו לחן - שיר לשבת שירה (שירת הים), הפותח אף הוא במלים: אשיר לאל (גָאֹה גָּאָה). בשיר בולטת השמחה בשבת ומרכזיותה כאות ברית וזיכרון בין עם ישראל לקב"ה. המשורר, הבוחר לפתוח את שירו בשירה - אשיר לאל - חותם את שירו בשירת הלויים לעתיד לבא, כאשר יעמוד בית המקדש על מכונו והלויים יחזרו לשורר בבית המקדש.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


מוזמנים להצטרף. 

כל פעם מצטרפת עוד סנונית לחבורה והיא מגוונת ומרתקת. 

אנו מחכים לך.


גדי ליאון

עורך מעת לעט