title
title
title
title
title
title
מהעת הזו - על הקשב וההקשבה

שלום רב קוראנו היקרים

 

בבית גיל עוז אנו קשובים.

קשובים לבקשותיכם, לרצונותיכם

ובעיקר - להטות אוזן קשובה לכל הבאים בביתנו.

 

היכולת להיות קשוב לאחר

מחייבת את ההבנה

"אני-אתה" "אני-אנחנו".

ההבנה כי האני מחייב את האתה

והאני והאתה יוצר את "אנחנו".


קֶשֶׁב ט. כרמי


 

קָשֶׁה לִשְׁתֵּי קֻנְכִיּוֹת לְשׂוֹחֵחַ שִׂיחָה-שֶׁל-מַמָּשׁ

כָּל אַחַת מַטָּה אֹזֶן לַיָּם שֶׁלָה.

רַק שׁוֹלֵה-הַפְּנִינִים אוֹ סוֹחֵר-הָעַתִּיקוֹת


יָכוֹל לִקְבּוֹע בְּלִי חֲשָׁשׁ: אוֹתוֹ יָם


ואולי אם כולנו נפתח יכולת זו,

להקשיב ולא רק לומר את שלנו,

נזכה כולנו לחברה טובה יותר.

 

 

שבת שלום

 

גדי ליאון

העורך