title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - יש מקום

יש מקום

יהורם גאון     מילים: עמוס אטינגר     לחן: דובי זלצר

יש מקום רחוק אחרי הים 
שם החול לבן, הבית חם 
שם השמש מאירה מעל 
את השוק, הרחוב והנמל 
הבית שם, אחרי הים 
אני זוכר בליל שבת הנר דולק 
ואבי מביט, מביט בי ושותק

זה מקום רחוק, מקום נפלא 
שם מכל חלון שומעים תפילה 
בחצר הבית אם ובת 
בתנור אופות חלות שבת 
הבית שם, אחרי הים 
את העיניים של אבי שם לא אשכח 
איך מביט, מביט אל המזרח

זה מקום אשר נשאר רחוק 
בלי שירי שבת, תפילה וצחוק 
סמטאות צרות מול ים גדול 
ובתים ריקים בוכים בלי קול 
הלב עוד שם אחרי הים 
אני שומע קול תפילה מבית ריק 
יש מקום אשר נשאר נשאר הרחק

לכל מקום אשר אליו אברח 
ישנו מקום שלא שלא אשכח 
אותו תמיד אשא עימי בלב 
יש מקום אותו אני אוהב.

 

Image result for ‫יהורם גאון קזבלן‬‎

 

   

לצפייה בביצוע השיר מתוך הסרט קזבלן - דובי זלצר – לחצו כאן

 

"בשבוע שעבר חל יום הולדתו ה-75 של חתן פרס ישראלי לזמר עברי, הזמר והשחקן יהורם גאון.  המחזמר "קזבלן" היה נקודת הזינוק הגדולה ביותר בקריירה של יהורם גאון. ב-1965 הוא נסע ללמוד משחק בארה"ב. כעבור שנה, כאשר גיורא גודיק הפיק את המחזמר "קזבלן", הוזמן גאון לאודישנים. גאון חש שזאת הזדמנות חייו, חזר מיד לארץ ונבחר לגלם את דמותו של קזבלן, גיבור המחזמר. המחזמר היה הצלחה רבתי. תפקידו במחזמר הציב אותו בפסגת הזמר והמשחק בישראל. כעבור 7 שנים עלה לאקרנים הסרט "קזבלן", אף הוא בכיכובו של גאון, ואף הוא הצלחה רבתי. כמה משירי המחזמר והסרט הם מלהיטיו הגדולים ביותר של יהורם גאון לאורך השנים, ובהם "כל הכבוד", "רוזה", "קזבלן" והשיר ן- "יש מקום".

המחזמר ואחריו הסרט מבוססים על מחזה שכתב יגאל מוסינזון ב-1954, בשיא העליה הגדולה, ועוסק, כבר בשלב מוקדם כל כך של המדינה, בשסע העדתי בישראל. הוא מתאר את ההוויה במעברת עולים בשטח הגדול ביפו. קזבלן, עולה צעיר ממרוקו, מנהיג חבורה של ביריונים, אך הוא דמות מאוד חיובית וערכית, חבר טוב, אדם אכפתי. הוא מתאהב ברחל, בת השכונה האשכנזיה היפהפיה. גם יאנוש, יו"ר ועד השכונה האשכנזי, יוצא הונגריה מתאהב ברחל, והוא מחליט לעשות הכל כדי לסכל את הקשר הרומנטי בין קזבלן ורחל. הוא מציג אותו בפני הוריה של רחל כאדם פרימיטיבי וחסר תרבות. הוא טופל עליו עלילת גניבה מקופת ועד השכונה (במחזה המקורי הוא הואשם ברצח). קזבלן נעצר, אך בכלא פוגש את מפקד הכלא, שהיה מפקדו בצבא, המכיר את אופיו האמתי כלוחם ללא חת, כאדם ישר וכחבר טוב. הוא מאמין בו ובחפותו ופועל לשחרורו. עיקר המחזה הוא מאבקו של קזבלן על שמו הטוב. הוא מוכיח את חפותו, והופך מאימת השכונה לגיבור השכונה ונושא את רחל לאישה. במחזה המקורי גילם יוסי ידין את תפקיד קזבלן, אך אין ספק שמי שמזוהה עמו יותר מכל, הוא יהורם גאון שגילם אותו במחזמר ובסרט.

 

"יש מקום" הוא שיר שקשה לי אתו מבחינה אידיאולוגית, אך אני בהחלט יכול להזדהות אתו מבחינה רגשית. מבחינה אידיאולוגית, איני יכול לסבול את עצם המחשבה שיהודי, ישראלי, החי בארץ ישראל, במדינת ישראל, שר שיר אהבה וערגה לגולה, כאל מחוז חפץ. אולם מבחינה רגשית איך אפשר שלא להזדהות עם געגוע וערגה למחוז הילדות, למסורת המשפחתית? אולם במחזמר ובסרט אין זה סתם געגוע לעבר, אלא תחושת תסכול של התנפצות חלום, של מי שעלו למולדתם הלאומית וחשים בה אזרחים סוג ב'.

 הסרט כולו מדבר על הכבוד האבוד של העולים ממרוקו. "בקזבלנקה נותנים כבוד לבנאדם". וכאן הם חשו שאין נוהגים בהם בכבוד האנושי שהם ראויים לו".


["יש מקום"  - אורי הייטנר, ברדיו "אורנים" 4.1.15]