title
title
title
title
title
title
מהעת הזו - על הבוקר שמאיר

שלום רב קוראנו היקרים

 

שבוע חורפי

גדוש בצבעים אפורים,

עננים מהלכים מעלינו.

 

לקום בבוקר מסוג שכזה

ולצאת ולבוא לבית גיל עוז

משימה לא פשוטה אכן,

אך באתם, יצרתם, פעלתם ועשיתם.

 

והאם לא בשביל זה יש בית?

נמשיך לחכות לכם בחורף ובקיץ, בסתיו ובאביב....

 

וכתבה המשוררת אגי משעול

שחרית

מוֹדָה אֲנִי לְפָנֶיךָ שֶׁמִּשׁוּט בַּמֶּרְחָקִּים

הֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי

וּמוֹדָה אֲנִי לִי

שֶׁמְּשִׁיטָה אוֹתָהּ לְאַט וְלֹא

כַּבְּרוֹשׁ, לֹא עֲדַת כְּפִירִים וְכָֹל הַשּׁוּרוֹת

הַקּוֹפְצוֹת כְּמוֹ פּוֹפּ־קוֹרְן

עַל דַּפְנוֹת הַסִּיר

 

מוֹדָה לְפָנֶיךָ שֶׁאִרְגַּנְתָּ בֵּין לְבֵין

מְעֵין חֲדַר הִתְאוֹשְׁשׁוּת

לַנְּשָׁמוֹנֶת הַשַׁפִּירִית

וְלֹא יָשָׁר מַיִם, כִּיּוֹר, פָּנִים, דֶּלֶת

 

מוֹדָה לִי שֶׁלָּמַדְתִּי לֹא לָזוּז

וְלֹא לְנָעֵר אֶת הַשֶּׁלֶג מִכַּדּוּר הַזְּכוּכִית

שֶׁהוּא גּוּפִי

לִפְנֵי שֶׁאֶמְזוֹג אֶת הַמַּרְאוֹת לְתוֹךְ מִלִּים

לִפְנֵי שֶׁאֶפְקַח אֶת עֵינַי מוֹדָה אֲנִי

 

עַל הַסְּפוּמָטוֹ הַּכְּחַלְחַל־סְגַלְגַל הַמְּגַשֵּׁר

בֵּין הַצַּד הָאָפֵל לְצִדּוֹ הַמּוּאָר שֶׁל הַיּוֹם,

בֵּין שִׁכְבַת הַפֶּחָם לַאֲפָרִים הַפִּרְחוֹנִיִּים

וְשֶׁמִכָּל הַמֶּרְחַקִּים

הִצְלַּחְתָּ בּוּל לְהָשִׁיב אֶת רוּחִי

לְגוּפִי וְלֹא לְגוּפָם

שֶׁל בְּרוּאִים אֲחֵרִים.

 

פורסם ב"הארץ" 17/11/17



 צילמה: אורנה ברזילאי



שבת שלום

 

גדי ליאון

העורך