title
title
title
title
title
title
מטעמים לפרשת השבוע - תולדות

פרשת תולדות

 

לאחר סיום ענייני הבארות בבאר שבע, מספרת התורה על נישואיו של עשיו לשתי נשים מבנות חת: וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי.

התורה מציגה את מוֹרת הרוּחַ שהיתה ליצחק ולרבקה מנישואים אלו.

מורת הרוח מפורשת על ידי המפרשים כקשורה למעשי הנשים (שהמרו את פי יצחק ורבקה, ואף מרדו בהם בעבודה זרה וכיו"ב), וגם כקשורה לתחושותיהם של יצחק ורבקה (עצב ומרירות, צער ואף רוגז).

 

בהמשך הפרשה יתגלה כי תחושותיהם של יצחק ורבקה ביחס לנישואים אלו קשות עד כדי כך שאומרת רבקה - קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת; אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים.

יחד עם זאת, רבי שלמה מראדומסק, בעל ה'תפארת שלמה', מסב את תשומת ליבנו לכך שלהבדיל משרה המגרשת את הגר המצערת אותה (בהסכמתו של אברהם אבינו), ובהמשך, שניהם מגרשים את ישמעאל על רקע התנהגותו השלילית בביתם, הרי שיצחק ורבקה אינם עושים דבר ואינם מגרשים את נשות עשיו ואפילו לא אומרים לו דבר.

 

בסופו של התהליך, עשיו לומד את הלקח, ורואה את עמדת הוריו, שבעיניהם רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן, והוא נושא לאישה נוספת את מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם.

 

בעקבות דבריו, ייתכן ועיקרון חינוכי חשוב מתגלה לפנינו. יצחק שגדל בבית אברהם ושרה מתנהג אל ילדו באופן שונה. גם כאשר עשיו מורד, וגם כאשר נשותיו מצערות אותו (ואף מביאות את רבקה לתחושה שאם רק יעשה יעקב צעד דומה, חייה אינם חיים), אין הוא מדיר את עשיו מביתו, ולהיפך – רוצה הוא לברך אותו. ואולי דווקא בשל כך רוצה הוא לברכו – כדבריו של ה'אור החיים' הקדוש: 'כי חשב שבאמצעות הברכות יתהפך למידת הטוב וייטיב דרכיו'.

ויותר מכך. גם רבקה, המעוניינת בברכת יעקב, לא פוגעת בבנה או בכלותיה, אלא מתאמצת לתקן את הצד של יעקב – שלא יטה לאותה הדרך. ייתכן וזוהי סיבת רצונה שהברכה תגיע ליעקב – לשמור אותו מפני הידרדרות בעקבות עשיו.

 

כך או כך, רבקה ויצחק מייצגים עולם הורי שונה מזה של שרה ואברהם. הם מעדיפים את הברכה על הביקורת, את ההבלגה על הבוטות, את הגברת האור על התמקדות בחושך.

 

ואכן, סופם שבנם לומד את הלקח, ומבין (בלי שאמרו לו, אלא מהתנהגות שניהם, כנראה) כי נשותיו הראשונות רעות בעיני הוריו, ולוקח אישה אחרת, שהכתוב מדגיש שהיא מבנות אברהם.

 

לימוד גדול נוכל ללמוד לחיינו, בדבר היחס הנכון למצבים בהם דברים גורמים לנו 'מורת רוח', בבית ובקהילה. העדפת הברכה, היכולת להשהות ביקורת, ההכלה גם אם בקושי, תוך נסיונות לחזק את הצדדים החיוביים (ולעתים לטפח את ההיבטים הזוקקים טיפוח בצל 'מורת הרוח'), אלו יכולים להביא אותנו בסופו של דבר להצלחה בחינוך ולתיקון העולם.


 שבת שלום, הרב אורי ליפשיץ, רב טירת-צבי