title
title
title
title
title
title
מומלץ לנכדים


המלחמה האדירה - אורה איל

דן ואלון רבים על קרש שמצאו בחול. ויכוח סתמי בין הילדים מי ראה את הקרש ראשון, הולך ומתעצם וכל אחד מהשניים מגייס את דמיונו להבאת "גיבורים" חזקים יותר, כדי שיעזרו לו במלחמה נגד השני. כל דמות כזו היא גדולה ומאיימת מהשנייה, ברוח חד גדיא, שתפקידה לגבור עליה ולחסלה. הדמויות הן מהעולם המשפחתי והדמיוני של הילדים: אבא, דודה ספורטאית, מלך, דרקון ומפלצת. כולם מגויסים למלחמה האדירה  והאיורים הצבעוניים מלווים את הסיפור על פי המתרחש. כשהמלחמה מתלהטת אנו רואים את הדמויות המגויסות משני הצדדים גדולות ומפחידות יותר ויותר מדף לדף.

הכריכה של הספר מעידה על משהו עצום שמתרחש, אך ילדים שאינם מכירים אותו לא מבינים את חלקי האיורים ומה הקשר ביניהם לבין שם הסיפור. כאשר ממשיכים לקרוא בספר וכל פעם מגיעה דמות אחרת מאיימת יותר, עם צבעים עזים יותר, הם בעצמם אומרים שהם מבינים מדוע קוראים לספור  בשם זה.  לא צריך אפילו לשאול אותם.

בלהט המלחמה מתערבבים כל הצבעים והדמויות נסחפות ונעלמות ואילו הילדים שנשארו מחוץ למעגל המלחמה, חוזרים לחיי היום יום שלהם, כאילו לא קרה דבר, שוכחים אפילו על מה רבו, משאירים את הקרש שהחל את כל המהומה בתוך החול והולכים למשימה משותפת חדשה (לחפש חיפושיות).

כאשר אנחנו מספרים לילדים בגיל הרך סיפורים שיש בהם רבדים עמוקים יותר מאשר הם יכולים להבין, הילדים מבינים את השכבה  הנראית לעין. במקרה זה מצוין אירוע שגרתי הקרוב לעולמם של הילדים, שבו הם משחקים ורבים חליפות ואינם זוכרים בכלל על מה רבו וחוזרים להיות חברים. אם  תשאלו את הילדים אם קרה להם מקרה דומה הם יספרו בהתלהבות על מקרים של ריב שהחל וכמו שהחל כך גם הסתיים. ילדים שישבתי איתם עם הספר לא הצליחו להיזכר בכלל על מה התחילו לריב.

הרובד העמוק יותר של הספר רומז על מעצמות על,  או עמים המגויסים למאבק טריטוריאלי מקומי, שמתחיל ומעצים ונסחף למערבולת קרב עם אבידות רבות, שלא כמו בסיפור שהנלחמים זה בזה בסוף מתנדפים ונעלמים (אם כי היו מקרים בודדים כאלה בעולם).

הספר מזמן, מלבד שיח על ריבים וחוסר הטעם בהם, או הצעות כיצד לסיים ריב שהחל, כי במציאות רבים לפעמים, גם עבודה על הפן הלשוני לילדים קוראים ושאינם קוראים.

"צפרניים שלפו ושרקו ונשפו השתוללו התגלגלו ונפלו ויללו התנפלו ונלחמו ורעמו ונהמו עד שנעלמו. הילדים שאינם קוראים יקשיבו לצלילים של ה ou שהמבוגר קורא ויראה להם גם איך זה נראה בכתוב.  הילדים שקוראים יזהו זאת בעצמם ויקראו ביחד עם המבוגר את כל הפעלים האלה המסתיימים באותה תנועה.

לילדים שקוראים אפשר להציע לקרוא בתפקידים של דן ואלון את מה שאמרו. הם יגלו את העצמת הריב גם לפי השימוש בפעלים שבסיפור: ....אמר אלון...ענה דן...קרא אלון....צעק דן....שאג אלון.

בסופו של דבר אנחנו קוראים לילדים סיפורים להנאה. לא ללימוד ולא להסקת מסקנות. מי שיודע איך לקרוא לילד כדי שייהנה מן הסיפור, יוכל גם להשתמש בו לשיחה על הנושא , להתחברות של הילד אל הנושא, להתחברות של הקורא אל הנושא, למחשבות בעקבות התוכן ואם זה מאד בולט ומתאים לגיל,  ניתן גם להראות או לדבר על רכיבים לשוניים.