title
title
title
title
title
title
מטעמים לפרשת השבוע - פרשת וירא

פרשת וירא

 

בעת היפרדותו של לוט מעל אברהם, בוחר הוא לגור בסדום. וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה... כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. לוט מתפעל מאיכות הנדל"ן ופוטנציאל הצמיחה ומתעלם מהיותם של אַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד.

בפרשתנו, מתגלה לוט לעינינו בהתנהגות שאין לה אח ורע בתורה. בעת שאנשי עירו צובאים על פתח הבית במטרה לפגוע באורחיו, מציע לוט 'הִנֵּה נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִישׁ אוֹצִיאָה נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם'. אלו מילים שקריאתן מעוררת התנגדות והתקוממות גם כנגד תרבות החטאים של סדום, אבל הרבה מעבר לכך כנגד התנהגותו של לוט.

המדרש מחדד טיעון זה בדבריו:

בנוהג שבעולם אדם מוסר עצמו ליהרג על בנותיו, ועל אשתו והורג או נהרג, וזה מוסר בנותיו להתעולל בהם.

 

לוט, במקום להגן על בנותיו, מוסר אותן להתעללות של המון משולח רסן. יש כאן היפוך מוחלט של הנחות המוצא של המבנה המשפחתי. הורה נורמלי מגן על ילדיו. הורה נורמלי מכונן בית שכל מהותו הוא יצירת המרחב הבריא והטבעי עבור הילד שלו להתפתח ולא לחשוש. הורה נורמלי חפץ בחייו של ילדו, ועושה כל שביכולתו כדי לצייד אותו בכלים המתאימים לצלוח את אתגרי העולם הזה. הורה נורמלי מציב את עצמו בדלת ומתאמץ להכיל את ילדיו בתוך הבית, ולא להיפך.

 

ברגע זה, רגע העיוורון המוסרי וההורי של לוט, המלאכים שבביתו מחליטים להתערב, ומכים בסנוורים את הצובאים על הבית. נראה כי רגע זה מחיש את הפיכת סדום ומזרז את חוסר היכולת של מקום שכזה להתקיים.

אך המלאכים כבר לא סומכים על לוט. הם מזכירים לו לדאוג לאנשי ביתו: עֹד מִי לְךָ פֹה חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ בָּעִיר הוֹצֵא מִן הַמָּקוֹם.

 

ייתכן והחץ שמוביל מתאוות הממון של לוט, דרך בחירתו במגורים במקום מלא חטאים ורוע ועד לבלבול עמוק בנוגע לתפקידו ותפקודו ההורי יכול ללמדנו על מרכזיותה של ההורות בעולמו הפנימי של האדם, ועל הקשר שרואה התורה בין בית מגן ומחבק לבין עולם מוסרי וטוב.



 

שבת שלום, הרב אורי ליפשיץ, רב טירת-צבי