title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - כולנו פה אחד

כולנו פה אחד!    עברית שפתינו!

לחן: עממי צרפתי

רוני תשיר לנו שיר, רוני תשיר לנו שיר, רוני תשיר לנו שיר, כולנו פה אחד!
שרה תרקוד פה ריקוד 
X3     כולנו פה אחד!
חיים סיפור יספר       
X3     כולנו פה אחד!
שולה תשיר לנו שיר  
X3      כולנו פה אחד!
אורה תרקוד פה ריקוד 
X3    כולנו פה אחד!
יוסי סיפור יספר   
    X3       כולנו פה אחד!
כולנו נרקוד ונשיר
     X3         כולנו פה אחד!

גרסה נוספת

[שם ילד] ישיר לנו סולו    [שם ילד] ישיר לנו סולו   [שם ילד] ישיר לנו סולו    כולנו פה אחד: ש-קט!!!

להאזנה לביצועה של מרים אביגל לחצו כאן

                          

https://www.zemereshet.co.il/AdjustImage.aspx?MaxWidth=374&MaxHeight=374&src=UserFiles/Image/lp_covers/miriam_avigal/main.JPG

















להאזנה לביצועה של אהובה צדוק לחצו כאן


    

מקור השיר:   בשיר For he's a Jolly Good Fellow (השורה השלישית "כולנו פה אחד" היא תרגום). מקור הלחן כנראה בשיר הצרפתי Marlbrough s'en va-t-en guerre (לפי הערך על השיר הצרפתי בויקיפדיה האנגלית אפשר שהלחן קדם אף לשיר זה). לפי האתר Liederarchiv בו מובאים תווים של השיר הצרפתי בתרגום גרמני, הלחן מתוארך לשנת 1709. בכל מקרה הלחן אינו מאוחר 

מהמאה ה- 18.

אנגלית: 

For he's a jolly good fellow, for he's a jolly good fellow
For he's a jolly good fellow (pause), and so say all of us
And so say all of us, and so say all of us
For he's a jolly good fellow, for he's a jolly good fellow
For he's a jolly good fellow (pause), and so say all of us
!  

 

Video:  for he's a jolly good fellow  - Beethoven from Battle Symphony :   

צרפתית:   


עברית שפתנו - אליהו הכהן

   
מאז ימי העלייה הראשונה, ליוו שירי זמר את מפעל השלטת הלשון העברית כשפת דיבור בארץ. בניגוד לדימוי המקובל, שירת העלייה הראשונה כללה לא רק שירי כיסופים לציון ושירי הלל לארץ הצבי, אלא גם שירי ילדים ושירי משחק, שירי חג ומועד, וכן שירים אחדים המתעדים את לבלובו של הדיבור העברי בארץ. באלה האחרונים תעסוק רשימה זו.

עם השירים הללו נמנה שירו של שנ"ה (שלמה נפתלי הרץ) יונאס, חותנו של אליעזר בן יהודה, 'עברית שפתנו'. שיר נשכח זה הוא ככל הנראה השיר הראשון שנכתב בארץ בימי העלייה הראשונה לעידוד הלשון העברית והזמרה בעברית.    מילות השיר פורסמו בשנת 1896 בלוח ארץ ישראל, שהוציא אברהם משה לונץ, (שנה ג') במסגרת יומן מסע של תלמידי בית ספר בירושלים המטיילים עם מוריהם ושרים את השיר: 

Image result for ‫שלמה  יונאס‬‎





שנ"ה (שלמה נפתלי הרץ) יונאס

 

עִבְרִית שְׂפָתֵנוּ    המילים: שנ"ה יונאס    הלחן: שיר עם צרפתי

עִבְרִית, עִבְרִית שְׂפָתֵנוּ,

בְּצִּיוֹן, בְּצִּיוֹן הַמְּעֻטֶּרֶת.

שִׁירַת צִיּוֹן שִׁירָתֵנוּ

מָה הִיא נֶהֱדֶרֶת.

 

בַּגַּנִּים, בַּגַּנִּים נְטַיֵּלָה,

בְּצִּיוֹן, בְּצִּיוֹן הַמְּעֻטֶּרֶת.

יְגִיעַ כַּפֵּינוּ נֹאכֵלָה

מָה הִיא נֶהֱדֶרֶת.

 

יָשִׂישׂוּ יָגִילוּ הַבָּנִים

בְּצִּיוֹן, בְּצִּיוֹן הַמְּעֻטֶּרֶת.

בְּבֵית סֵפֶר יָפוֹ יְרוּשָׁלַיִם

לְהוֹד וּלְתִפְאֶרֶת.

 

לשיר הותאם לחן של שיר עם צרפתי מהמאה ה-18, שהיה אהוב על מרי אנטואנט: 
Marlbrough S'en vat'en Guerre.

לחן זה הועתק באמצע המאה ה-19 לשיר עם אנגלי, ומשם נדד לאמריקה. הוא התפרסם במילים:

For he's a jolly good fellow

– ונחשב לשיר השני הנפוץ ביותר בארצות האנגלו-סקסיות.

לגלגול שני זה הייתה בארץ גם גרסה עברית, שהושרה בפי ילדים ובני נוער בנוסחים אחדים: "יוסי בחור כארז (3 פעמים)  כולנו פה אחד," ובווריאציה: "יוסי ישיר לנו סולו..."

הלחן השתקע גם ביצירות קלאסיות. בטהובן שילב אותו ביצירתו "נצחונו של ולינגטון", והמלחין בן המאה ה-18 קרל שטאמיץ, הכליל אותו בסונטה שחיבר לשתי ויולות.

להבדיל ממרבית שירי העלייה הראשונה, שנכתבו בהגייה האשכנזית המלעילית, השיר 'עברית שפתנו' נכתב בהגייה הספרדית המלרעית. שינוי מבורך זה לא השתגר בנקל. במאמר 'שפתנו אתנו, מי אדון לנו?' ('המליץ', 1898, גיליון 207), התריס מי שחתם בשם 'מורה חדש מא"י': 'מדוע לנו לחקות כקופים את המבטא הספרדי? תשעים ותשעה חלקים מאחינו, כן ירבו, מדברים וכותבים במבטא האשכנזי.'

'עברית שפתנו' לא היה שירו הראשון של יונאס, שהיה ממייסדי אגודת 'בני ציון' במוסקבה. לפני כן פרסם שירים בכתב העת 'הבוקר אור' של גוטלובר, וכן בעיתוני 'הצבי' ו'האור' שהוציא חתנו בן יהודה בירושלים.

יונאס, מחבר השיר, עלה לארץ בשנת 1892 עם בתו חמדה (ביילה), שבאותה שנה נישאה לבן יהודה אחרי מות אחותה הבכירה דבורה, אשתו הראשונה. את השיר חיבר בראשית שהותו בארץ, והקדיש אותו לתלמידי בית הספר 'התורה והמלאכה' של חברת 'כל ישראל חברים' ברחוב יפו בירושלים. בבית ספר זה למד נכדו של יונאס – בן ציון (איתמר בן אב"י), ובו לימד בעבר חתנו בן יהודה.

בספרה 'בן יהודה, חייו ומפעלו' (ירושלים 1940), ציינה חמדה בן יהודה כי 'עברית שפתנו' היה שיר נפוץ בארץ. אמנם פופולריות זו לא הדביקה את בעלה, מי שכונה באותם ימים 'משוגע לשפה העברית'. איש לא שמע את אליעזר בן יהודה שר את השיר, כשם שלא שמעוהו שר שירים אחרים, גם אם נגעו לעניין הקרוב לו, תחיית השפה. צרידות קבע היתה בקולו, אולי בגלל מחלת השחפת. הוא גם לא אהב שאחרים נתנו קולם בשיר. 'כשמישהו שר לידו,' סיפר לי בנו אהוד, 'מיד היה מהסה אותו. זה הפריע לו.' כל זה לא מנע ממנו להתיידד עם חוקר המוסיקה והזמר אברהם צבי אידלסון שנמנה עם חבריו הקרובים.

לעומת זאת חותנו, שנ"ה יונאס, היה שוחר מוסיקה וזמר, ושמח על כך שהשורות המחורזות ששירבט ב'עברית שפתנו', היו לשיר זמר.

כמה מילים על שהותו הקצרה של יונאס בארץ באחרית ימיו: ארבע שנים ישב יונאס בארץ (1892-1896). תחילה התגורר בירושלים, שבה פתח חנות למכשירי כתיבה בשכונת 'אבן ישראל', והקים 'מלון אורחים' בשם 'הוטיל יונאס' בשכונת 'נחלת שבעה'. בשנת 1893 עמד במרכזה של פרשייה שהביאה למאסרו של חתנו אליעזר בן יהודה. במאמר שפרסם יונאס ב'הצבי', 'מצוות צריכות כוונה", על לקחי חג החנוכה, המעיט בחשיבותו של נס פך השמן והבליט את גבורתו של יהודה המכבי. המאמר קומם את רבני ירושלים וקנאיה, שמיהרו להודיע לרשויות העות'מאניות כי עיתונו של בן יהודה קורא למרד נגד השלטון. כעדות, הביאו משפט המופיע במאמר, הקורא 'לא להתייאש...לאסוף חיל וללכת קדימה,' וסילפו את משמעותו כשתירגמו אותו לטורקית בנוסח: 'נגייס כוחות ונלך על המזרח.'

בין ערביי ירושלים התפשטה שמועה כי מאחורי משפט זה מסתתרת כוונה לעלות על הר הבית ולבער ממנו את המסגדים. יונאס הובא לחקירה, אך כנתין זר שוחרר, ואילו עורך 'הצבי' בן יהודה, נעצר, הובא למשפט ונדון לשנת מאסר. כעבור ארבעה חודשים זוכו בן יהודה ויונאס מכל אשמה ע"י בית דין לערעורים בביירות. קנאי ירושלים לא סלחו ליונאס על שביקר בחריפות את נוהג החלוקה, והעלילו עליו שהוא מוכר טריפה במלונו. הוא נאלץ לסגור את המלון, ובשנת 1894 עבר לראשון לציון, שם עבד כפקיד ביקב. כעבור שנתיים נפטר בגיל 56.

שבועות אחדים לפני מותו, כתב יונאס בעיתון 'הצבי' ביקורת על קונצרט של ה'אורקסטרה' בראשל"צ: 'הלכתי לשמוע בהמושבה פה את התזמורת, ונִפְלֵאתי הפלא ופלא. מי שלא יודע מאומה מחוכמת השירה והזמרה בכלי שיר, לא יוכל להתפעל מזה... נפלא הדבר לראות את המראה הזה, כי קולוניסטים, כִּצעירים וּכְבָאים מעט בימים, הטרודים כל יום בעבודתם ולא ידעו מעולם מה זה כלי שיר, ילמדו בתקופת שלושה חודשים לנגן בָּם, ולשמור חוקי הזמרה והקומפונימה במקהלה 'אָרקֶסטר' בעלת 28 איש, בכנורות, בנבלים, בחצוצרות, בחלילים, בתופים ומצלתיים, ולהוציא זמרה בטַקטַה מסודרת לכל משפטיה וחוקותיה הנעימה לאוזן השומע...

יפה המראה מאד. יפה נחמד ונעים. כל מעשיכם אַחַי, כְּמִמְקור חיים יָקֵרו. עיבדו אדמתכם בשמחה, שירו זמֵרו'!

לקריאת המאמר במקור לחצו כאן