title
title
title
title
title
title
לאסוף את השברים

סגירת מעגל מרגשת בברלין: קרלה גוטמן פוגשת את נאסר קוטבי. לפני 75 שנה הדוד שלו, מוחמד חלמי, הציל את אמא שלה, אנה גוטמן. הוא היה רופא ערבי מוסלמי ממצרים, שחי בברלין. היא: יהודיה רומניה, שהיגרה לברלין ונרדפה בידי הנאצים. בביתו מצאה מחסה בזהות בדויה של מוסלמית. השבוע יוענק אות חסיד אומות עולם מיד ושם לחילמי, שכבר אינו בחיים. הוא יהיה בכך הערבי הראשון שמקבל את ההוקרה הזו.


משפחתו של חסיד אומות העולם הערבי הראשון הסכימה לקבל תעודה מיד ושם.

 קרדיט: חן לאופולד / מתוך הסרט: "אנה והרופא המצרי", שמכינה טליה פינקל

משפחתו של חסיד אומות העולם הערבי הראשון הסכימה לקבל תעודה מיד ושם

מוחמד הלמי סייע להסתיר נערה יהודיה מפני הנאצים, על אף שנרדף בעצמו כי היה מצרי. הוא הוכר כחסיד אומות עולם ב-2013, אבל משפחתו סירבה לקבל את התעודה מהארגון הישראלי

22.10.2017    עופר אדרת  "הארץ"

 

חסיד אומות העולם מוחמד הלמי

חסיד אומות העולם מוחמד הלמי  צילום: Süddeutsche Zeitung

לראשונה בהיסטוריה, תוענק השבוע תעודת "חסיד אומות עולם" למשפחתו של ערבי שהציל יהודים בשואה. ארבע שנים לאחר שמוחמד הלמי ממצרים הוכר כחסיד אומות עולם הערבי הראשון, הסכים נציג ממשפחתו לקבל מיד ושם את התעודה המכירה בו כמי שסיכן את חייו והציל יהודים בשואה.

עד כה סירבה משפחתו של הלמי לקבל את האות. כעת, בעקבות מאמציה של הבמאית הישראלית טליה פינקל, השתכנע קרוב משפחתו לבוא מקהיר לברלין ולקבל את האות בשמו במסגרת צילום סרט העוסק בסיפורו לתאגיד השידור הציבורי, "אנה והרופא המצרי". ל"הארץ" נודע כי הטקס ייערך במבנה השייך למשרד החוץ הגרמני ולא בשגרירות ישראל בברלין, בין היתר, מכיוון שהמשפחה מתקשה לקבל את האות באופן ישיר ממוסד ישראלי.

יד ושם הכיר בתואר של הלמי כבר ב-2013, אך משפחתו במצרים סירבה לקבל את התעודה ממוסד ישראלי. ביד ושם מסרו לאחר סירוב המשפחה באותה עת: "אנו מצטערים על כך ומקווים שיבוא יום שהרגש האנושי יגבר על הפוליטי". כעת, בתום ארבע שנות חיפוש, נמצא קרוב משפחה של הלמי שהסכים לקבל את האות בשמו

בן-אחיינו, נאסר קוטבי, פרופ' לרפואה בן 81 אשר הכיר אותו באופן אישי. קוטבי יקבל את האות משגריר ישראל בגרמניה ג'רמי יששכרוף ביום חמישי הקרוב.

"הלמי הוכיח שלא רק שמוסלמים ויהודים יכולים להיות ערבים זה לזה, אלא אף סיכן עצמו בסיוע להצלת מכריו היהודים. בכך, התווה לנו דרך אחרת מזו שמתווים אלו המנסים להעמיק את הפער והאיבה בין יהודים למוסלמים, ומוסלמים ליהודים - דרך של חמלה ומחוייבות, בה האנושיות גוברת על הכל, ללא הבדלי דת, גזע או לאום", אמר יששכרוף.

ד"ר מוחמד הלמי נולד ב-1901 להורים מצרים בעיר חרטום - כיום בירת סודן. ב-1922 הלמי עבר לברלין כדי ללמוד רפואה באוניברסיטת פרידריך-וילהלם, כיום אוניברסיטת הומבולדט, וב-1933 הוכר כמומחה ברפואה פנימית.

קרלה, בתה של האשה שהציל הלמי, פוגשת את קרוב משפחתו, נאסר קוטבי. מביטים זה בזו ואוחזים פורחים. היום ליד קברו של הלמי, ברלין 

קרלה, בתה של האשה שהציל הלמי, פוגשת את קרוב משפחתו, נאסר קוטבי.

היום ליד קברו של הלמי, ברלין קרדיט: חן לאופולד / מתוך הסרט: "אנה והרופא המצרי"

 

הלמי לא היה ארי וסווג כ"חמי", מצאצאי חם, בנו של נח, מונח שאומץ ממדע הגזע של המאה ה-19, וכלל את ילידי צפון אפריקה, קרן אפריקה, דרום חצי האי ערב וצאצאי המצרים הקדמונים. בשל כך הוא נרדף בידי הנאצים, נאסר עליו לעבוד במערכת הבריאות הציבורית והוא קיבל מטופלים בביתו הפרטי בלבד. הלמי גם לא היה יכול להתחתן עם ארוסתו הגרמניה, אמי לבית ארנסט. ב-1939 הוא נעצר עם אזרחים מצרים אחרים, אך שוחרר בהמשך.

 


על אף שהלמי היה נרדף בעצמו, ב-1942 הוא העניק מסתור לצעירה יהודיה בשם אנה בורוס. הצעירה נולדה ברומניה ועברה עם אמה לברלין כשהיתה בת שנתיים. תחת חסותו של הלמי, בורוס חיה כמוסלמית בשם הבדוי נדיה, עטתה חיג'אב ונישאה באופן פיקטיבי למוסלמי אחר.

לאחר המלחמה כתבה בורוס: "חבר טוב של משפחתנו, ד"ר הלמי... הסתיר אותי בבית שלו בברלין מ-10 במארס 1942 עד לסיום הקרבות... במקרים רבים כאלה הביא אותי ד"ר הלמי למכרים שלו למשך תקופות הסכנה, שם הייתי כמה ימים במסווה של קרובת משפחה מדרזדן... מה שד"ר הלמי עשה בשבילי היה מתוך נדיבות לבו ואהיה אסירת תודה לו לעולם".

הלמי סייע גם לאמה של בורוס ולאביה החורג, בני הזוג יוליה וגיאורג ור, ולסבתה ססיליה רודניק. הרופא המוסלמי מצא עבור רודניק מחבוא בביתה של אזרחית גרמניה פרידה שטורמן, בו הסתתרה במשך יותר משנה. שטורמן חלקה עמה את קצבת המזון שלה, ובני משפחתה קיבלו בשמה את אות חסידת אומות עולם ב-2013. "לאורך כל תקופת המלחמה סיפק להם הלמי את כל השירותים הרפואיים שנזדקקו להם וצייד אותם בתרופות", נכתב במידע שבידי יד ושם.

מימין: אשתו של מוחמד, הלמי, אנה גוטמן ובתה קרלה

מימין: אשתו של מוחמד, הלמי, אנה גוטמן ובתה קרלה  צילום: אתר יד ושם

לאחר המלחמה נישא הלמי לבת זוגו מגרמניה, ועבד כרופא בברלין. קרובת משפחתו ממצרים סיפרה ב-2013 כי השניים לא הביאו ילדים לעולם. "הם לא רצו ילדים מחשש למלחמות. הם לא רצו שהם יראו את אימת המלחמה", סיפרה.

לאורך השנים ביקרו הלמי ואשתו את קרובי משפחתו בקהיר. הלמי שמר על קשר גם עם בורוס, והשניים נפגשו כמה פעמים בברלין. בורוס נישאה ליהודי ממוצא פולני והפכה לאנה גוטמן. השניים היגרו לארה"ב והקימו שם משפחה. היא מתה ב-1986.

יד ושם החליט להכיר בהלמי ובשטורמן כחסידי אומות עולם ב-2013. בניסיון למצוא את קרובי משפחתו של הלמי, פנו בארגון לתקשורת ולשגרירות מצרים בישראל. סוכנות הידיעות אי-פי איתרה קרובת משפחה של הלמי במצרים, אשר סירבה לקבל את התואר. "היינו שמחים לו היה מקבל את האות מכל מדינה אחרת", אמרה אז קרובת משפחתו, תושבת קהיר.

 

 

 

 

 

 

 

תעודת חסיד אומות העולם של ד"ר מוחמד הלמי

צילום: מוזיאון יד ושם

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



העיתונאי הגרמני רונן שטיינקה איתר בעצמו קרובי משפחה של הלמי במצרים. הקרובים הסבירו לשטיינקה שהם מסרבים לקבל את האות מכיוון שמבחינתם, יד ושם הוא "מוסד פוליטי, שמייצג את ישראל, ואין לו זכות לייצג את כל היהודים באשר הם". בנוסף, קרובי המשפחה אמרו כי "מדינת ישראל קמה רק ב-1948, ובזמן מעשה ההצלה של הלמי לא היתה קיימת, אז אין לה זכות היום לייצג את הקורבנות היהודים מתקופת השואה".

במשפחתו של הלמי גם מתחו ביקורת על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים, ואמרו כי אחד מבני המשפחה נהרג באחת המלחמות בין מצרים לישראל. "מבחינתם, הלמי לא הציל את אנה בשל היותה יהודיה, אלא בשל היותה בן אדם, והניסיון להעניק לו אות על הצלת יהודים אינו ראוי, בראייתם", אמר שטיינקה ל"הארץ".

שטיינקה, שנפגש עם קוטבי בקהיר, סיפר: "קוטבי פעיל נגד האנטישמיות במצרים, וזוכר בערגה את היחסים הטובים בין יהודים, מוסלמים ונוצרים במצרים במאה שעברה. הוא דיבר בגעגוע על העבר המפואר של היהודים במצרים והזכיר כמה יהודים מפורסמים בפוליטיקה ובתרבות המצרית. הוא גם סיפר לי שאחד מבני דודיו היה נשוי ליהודיה, שהיתה בעלת חנות אופנה בקהיר".

השנה ראה אור ספרו של שטיינקה, "המוסלמי והיהודיה - סיפור של הצלה בברלין". בסוף הספר, שנכתב בגרמנית, מצטט הסופר מכתב שכתבה קרלה, בתה של אנה, תושבת ניו יורק, לקרובי משפחתו במצרים של הלמי שמת ב-1982. "אני רק רוצה שתדעו, שבחלק אחר של העולם, חיה משפחה שחשה הכרת תודה ואהבה כלפי ד"ר הלמי. אנחנו עדיין נדהמים מהמעשים שלו ומקווים שהגבורה שלו תשמש השראה גם לא חרים". שטיינקה העביר את המכתב לקרוביו במצרים, אך עד היום, יותר משנה לאחר שנשלח, הם לא השיבו.

עד היום הכיר יד ושם ב-26 אלף חסידי אומות עולם מ-44 מדינות ולאומים. כמה עשרות מהם מוסלמים, בהם תושבי אלבניההקווקז והבלקן.