title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים התכנסה שוב...

חבורת הפיוטים התכנסה שוב...

 

גם במפגש השבוע, כבמפגשים הקודמים עסקנו בשלושה פיוטים, פיוט כללי- "בר יוחאי", פיוט לשבת- "לכה דודי" ופיוט לאירועים- "שבחי ירושלים".

 

המחבר והמאחד בין הפיוטים השונים היה הקשר לירושלים ומסורת המוסיקלית של הקרוי ספרד-ירושלים.

 

הפיוט המוכר בפי כל- "שבחי ירושלים" הפך לנחלת כלל העדות ומושר בעיקר בחגיגות יום איחודה של ירושלים אך מושר בשמחות כמו חתונות, בר-מצוות ועוד.

לעיון במילות השיר לחצו כאן


לטעימה מביצועי החבורה לחצו כאן


 

הפיוט "לכה דודי" שחובר במאה ה- 16 על ידי רבי שלמה הלוי אלקבץ מצפת הפך גם הוא לנחלת כלל העדות ומושר במאות לחנים בכל ליל שבת במסגרת "קבלת שבת". בתי הפיוט מסודרים באקרוסטיכון אותיות שם המחבר "שלמה הלוי".

הפיוט כתוב ברבדים של סוד ושל פשט גם יחד, ומשום כך ניתן להבינו גם ללא הבנת כל הסמלים הקבליים הרמוזים בו. בלשון ציורית, עשירה בשיבוצים מקראיים, מצייר המשורר תמונה שבה הדוד – עם ישראל – יוצא לקראת הכלה – השבת- לקבל את פניה.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

הפיוט האחרון שעסקנו בו במפגשנו השבוע היה "בר יוחאי" אשר נכתב בידי רבי שמעון לביא, אחד המקובלים בין המאה ה- 15-16 זכה לתפוצה עצומה בקרב כל קהילות ישראל וזכה ללחנים רבים.

עניינו של הפיוט הוא שבח לר' שמעון בר יוחאי והוא מתאר את עלייתו של רשב"י מספירה לספירה. אם בבית הראשון בר יוחאי הוא ככהן הנושא ציץ נזר הקודש, הרי בבית האחרון העם לומדי סודותיו הם כבר כהניו שלו, הנושאים חושן אורים ותומים ונעזרים בו בלימודם
הפיוט משופע בדימויים ובביטויים ציוריים יפהפיים שעל אף היותם מושגים קבליים הם ניתנים להבנה גם ברמת הפשט או הציור - קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים, עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים, אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים, לִשְׂדֵה תַפּוּחִים עָלִיתָ לִלְקוֹט מֶרְקָחִים, כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו אוֹרֶךָ - ואולי זהו סוד קסמו של הפיוט, שעל אף כתב הצופן הקבלי שבו, רזיותו הבלתי מובנת והיותו כולו סוד מושך אליו את לבות יודעי ח"ן ופשוטי העם כאחד ומעורר את הדמיון. הקורא את הפיוט והשר אותו כמו רואה מול עיניו את הציורים שמצייר המשורר במלותיו, את דמותו המסתורית של בר יוחאי
הפיוט זכה למעמד חשוב במיוחד והוא מושר בליל שבת, אם לפני קבלת שבת ואם לאחר תפילת ערבית או במהלך ליל השבת. בל"ג בעומר, יום ההילולה של ר' שמעון בר יוחאי, זהו הפיוט המרכזי. יש קהילות הנוהגות לשיר אותו גם במעמד ברית המילה.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

מוזמנים כולכם לבוא ולהצטרף לחבורה, אין צורך בכישורים מוסיקליים אלא רק סקרנות ורצון להרחבת ידע והכרת קהילות שונות.

 

גדי ליאון

מומחה שיקומי