title
title
title
title
title
title
מטעמים לפרשת השבוע - לך לך

פרשת לך לך

 

אברהם אבינו מתואר בפרשתנו כמאמין גדול, כלוחם חרות וצדק, כאיש צדקה ושלום. לצד מעלותיו אלו, ניתן לראות שני מקומות בהם הוא גם מתואר כאיש בעל נפש רגישה. ראשית, בברית בין הבתרים מתוארים רגעי אֵימָה וזאת כאשר חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו. מכיוון הפוך, מתואר אברהם הנופל על פניו וַיִּצְחָק, נוכח בשורת לידתו הצפויה של בנו, לעת זקנה.

תיאורים אלו, של אברהם הצוחק והחרד, מלמדים אותנו על אבינו הראשון כבן אדם, כאיש מתרגש, בעל יכולת לצחוק ולחוות אימה, כאדם שנפשו פתוחה ומגיבה אל המתרחש סביבו.

 

האדמו"ר מפיאסנצא, רבי קלמן קלונימוס קלמיש שפירא (נרצח במחנה טרווניקי השבוע לפני 74 שנים), רואה ביכולת ההתרגשות הנחת מוצא אנושית. לדבריו, זהו גם מקור המשיכה של בני האדם לסיפורים (ובימינו גם לסרטים...) מרגשים ונוראים:

נפש האדם אוהבת להתרגש, לא על שמחה לבדה, רק גם סתם להתרגש אוהבת היא. אף להתרגש בעצב ובכיה רוצה היא. אוהב האיש לראות מראות איומות ולשמוע מעשיות נוראות עד כדי לבכות כדי להתרגש על ידן. חוק וצורך הנפש היא, כשאר חוקותיה וצרכיותיה. 

 

מכיוון שכך, טוען האדמו"ר שעל האדם לחפש את התרגשותו בלימוד התורה ובעבודת ה' בתפילה (ונוסיף בשולי דבריו – גם במעשים טובים, בחסד ובמציאות החיים השלימה של האדם בקרב משפחתו וקהילתו).

שהרי אם לא כך – אם העולם של התפילה, התורה והמעשים הטובים יהיה עולם נטול רגשות, עלול לקרות אחד משני דברים:

או שתבקש לה הנפש התרגשויות אחרות,  זולות, אף של עבירה, כדי להשלים חוקה,

או שסוף כל סוף תחלה אחת ממחלות הנפש, מחוסר אחת מצרכיותיה.

 

נשתדל ללמוד מאברהם אבינו, ולהפנים את ציוויו וזירוזו של האדמו"ר מפיאסנצא, ולהביא את הלב והרגש למרחבים הטובים והחיוביים של חיינו, בשמחה ובחדוה.

 

שבת שלום, הרב אורי ליפשיץ, רב טירת-צבי