title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים ממשיכה במרץ

חבורת הפיוטים ממשיכה במרץ

 

ירון בחר לבנות את מפגשי החבורה כך שבכל מפגש נעסוק בפיוט כללי משירת הקודש, פיוט מפיוטי השבת ופיוט לחג או אירוע (לידה, ברית, חתונה ועוד).

 השבוע בחר ירון בפיוט "חביבי" . זהו פיוט נוסף מבית היוצר של צמד היוצרים אשר מזרחי (מילים) ורחמים עמאר (לחן). כמו פיוטים אחרים שלהם (אנא בחסדך, נגילה הללויה), גם פיוט זה זכה לפופולריות רבה והוא מושר בכל עת בפי רבים מעדות המזרח.


מסורת ספרד-ירושלים "אימצה" את הפיוט לרפרטואר השירים של שלושת הרגלים, בשל האזכור של מצוות העלייה לרגל, החותם את השיר: "וְאָז יֵרָאֶה כָּל זְכוּרֶךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה".

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


מומלץ להאזין לביצועו של איציק קלה לחצו כאן


 

לטעימה מביצועי החבורה לחצו כאן


פיוט לשבת המתאים מאוד לשבוע שעבר עוסק בשבת ובתיבת נח והיונה "יום שבתון אין לשכוח". פיוט זה נכתב על ידי רבי יהודה הלוי.

הפיוט מושר בקהילות אשכנז השונות בסעודה השנייה והשלישית של שבת. ר' יהודה הלוי מעביר את יונתו של נח, השבה ובשורת סוף המבול בפיה בדמות עלה זית, להקשר הלאומי.

כך הוא מקשר יונה זו עם דימוי היונה לעם ישראל, לאור דרשות חז"ל לשיר השירים. את מנוחת כף רגלה של היונה לאחר המבול הוא מקביל למנוחת עם ישראל מדי שבת. לכאן מתקשרת אף שאיפת המנוחה הגדולה של ציון מזעף ההווה בחסד הגאולה העתידי, כפי שמבשר לה ישעיהו: " כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ. כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה' ". (ישעיה נד, ט-י) 
מחברו של הפיוט הוא ר' יהודה הלוי, אולם לפי דיוואן ריה"ל של בראדי ולפי מהדורת שירי ריה"ל של דב ירדן, מסתבר שהנוסח שהשתרש כנוסח המושר אינו כולו שלו. פתיחת השיר, הבית הראשון ושני הבתים האחרונים הם של ריה"ל. הבית השני והשלישי, הפותחים במלים - וּבָאוּ כֻלָּם; דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ, הם של מחבר אחר, שאיננו יודעים מי הוא. 

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן

 

ולאירוע נבחר הפיוט "מקהלות עם" המושר בחתונות.

פיוט זה לשמחת החתונה, נכתב ע"י ר' מרדכי עבאדי, שרבים משיריו מצויים ברפרטואר מסורת יהודי חלב. בשבת חתן, כאשר עולה החתן לתורה, פוצח כל קהל המתפללים בשירת "מַקְהֵלוֹת עַם", שירה חגיגית המשמחת את החתן והקהל גם יחד.

כך מקיים הקהל בשירתו את מלות השיר עצמו: " מַקְהֵלוֹת עַם בָּרְכוּ אֵל, הָרִימוּ קוֹל כֹּחַ וָאֵל, יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל ".

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן

 

שמחנו כרגיל ומזמינים חברות וחברים חדשים להצטרף לחבורה.

 

גדי ליאון

מומחה שיקומי