title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - הסהרנה

 הסהרנה


סהרנה הוא חג עממי, ללא מקור דתי, שהתקיים בעבר בקהילה היהודית בכורדיסטן במהלך חול המועד פסח או חול המועד סוכות. החל משנת 1972  נחוג הסהרנה במדינת ישראל על ידי יוצאי עדת כורדיסטן בסוכות.

בכורדיסטן נחגגה הסהרנה המרכזית בחול המועד של פסח שכן הסהרנה הוא חג אביבי במהותו.
חגיגות הסהרנה מתאפיינות בהילולה גדולה, שבין השאר כוללת יציאה של כלל חברי הקהילה לטבע לסעודות, תרומות
שירה ותחרויות שירה, נגינה על תוף וזורנה וריקוד. בקרבת זמנים נחגג בכורדיסטן חג הזורונה
הסהרנה, בכורדיסטן, הייתה אירוע השבירה את שגרת היומיום ואפשר מפגשים חברתיים חוצי גלאים ומגדר ושחרור מהנורמות החברתיות.

אף על פי שהחג אינו דתי במהותו, ישנן תפילות מיוחדות לחג, וטקסים דתיים כגון הכנסת ספר תורה חדש לבית הכנסת וטקסי אירוסין המתקיימים כחלק מן החגיגות.

חגיגות הסהרנה אפשרו ליהודים ולמוסלמים בכורדיסטן לבסס את היחסים הטובים, לעתים אף החבריים, בין הקהילות. ראש השבט הכורדי המקומי או אע'א  (שהיהודים כינו אותו מתוך כבוד( Saharanei  נתן את השטח בו נערכה הסהרנה. בימי החגיגות, האע'א הרחיב את החסות על היהודים ואף הציב שומרים בלילות במתחם החגיגות. אנשי הכפרים והשבטים באזור, הביאו ליהודים אספקה לאירוע ולעתים אף הקימו שוק קטן באזור. בסיום החגיגות, כשהיהודים חזרו לבתיהם, השכנים המוסלמים קיבלו את פניהם בלחם וגבינה.

בעשורים הראשונים למדינה, היהודים ממוצא כורדי לא חגגו את הסהרנה. נראה שהסיבות לכך קשורות לקשיי ההסתגלות לחיים במדינת ישראל ומדיניות כור ההיתוך. 

ב- 1972 יוצאי כורדיסטן בישראל ארגנו לראשונה את חגיגות הסהרנה בישראל. הסיבות לחידוש החגיגות קשורות להתרופפות אידאולוגיית קיבוץ הגלויות והעניין של בני קבוצות שונות בישראל לתת ביטוי מחודש שורשים התרבותיים והאתניים שלהם. חגיגות המימונה והסהרנה היו מהביטויים הראשוניים לשינוי זה .

כמו כן, פעילים פוליטיים יוצאי כורדיסטן ואחרים (בעיקר ממפלגת העבודה) השתמשו באירוע לפעילות פוליטית.

הסהרנה בשנות השבעים התקיימה בחול המועד סוכות ונמשכה שלושה ימים. הלפר ואברמוביץ טוענים שבחגיגות השתתפו 40,000 חוגגים כ- 30% מקהילת יוצאי כורדיסטן באותה התקופה.

אולם בשל חשש מ"תחרות" מול חגיגות המימונה הפופולריות של עדת יוצאי מרוקו הנערכות באיסרו חג של חג הפסח, הוחלט על העברת הסהרנה לחול המועד סוכות דווקא. ייתכן ומהלך זה תרם בסופו של דבר לדעיכת החגיגות שאיבדו רבות מאופיין, שכן החג הפך מחג אביבי המציין את שיא הפריחה וההתחדשות בטבע, לחג סתווי הנערך בתקופה היבשה והחמה של סוף הקיץ.

בישראל, מרכז חגיגות הסהרנה הוא בטבריה,  שם מוצגת תערוכת מורשת ופולקלור ומוקרנים סרטים על ההיסטוריה של יהדות כורדיסטן. כמו כן גם בירושלים ובמבשרת ציון נוהגים לחדש ולחגוג את החג עם מיטב האומנים הכורדים וכלי הנגינה מלווים בבגדים כורדים מסורתיים.

ב-2013  נפתח בירדנה במבני בית הספר היסודי שהיה שם בשנות ה-50, מיזם תיירותי בשם "חווית הכפר הכורדי בירדנה". במקום יש הדרכה וחדר מורשת עם מוצגים על ההיסטוריה של יהדות כורדיסטן בכלל ושל ירדנה בפרט, עם הכרת המנהגים, המטעמים, הלבוש והריקודים של יהודי כורדיסטן. בבית יוסף - המושב יושב מחדש ע"י הסוכנות ב- 1951 בעולים מעיראק וכורדיסטאן.

 

לצפייה בפרומו סהרנה 2009  לחצו כאן

  

לצפייה בסהרנה בשנת 1997 לחצו כאן

   

לצפייה בסהרנה 2014 - מעין חרוד. רונן יונה במחרוזת כורדית בקצב השכניץ רונן יונה, גדול נגני הזורנה וזמר כורדי בהופעה מיוחדת בחגיגות הסהרנה תשע"ה – לחצו כאן