title
title
title
title
title
title
משב רוח - קסם של סיפור

קסם של סיפור

 

הביקורת קטלה אותו, אך אני רוצה ברוח הימים האלה לערוך תיקון...והרי הוא לפניכם.

נאוה סמל מוכרת לנו מספריה הרבים למבוגרים ולילדים, ומהופעותיה המרתקות לפני ציבור.

בין השאר כתבה: "אשה על הנייר", "חתונה אוסטרלית", "צחוק של עכברוש", "ראש עקום" ועוד ועוד...

כילידת הארץ הנוגעת בתולדותיה גם בשואה היא מפתיעה כל פעם מחדש בלדעת, לגעת ולא לגעת.

הספר הנדון הוא זה שפורסם בשנה שעברה (2017) "פאני וגבריאל".

נשמע כמו סיפור אהבה. אך עטיפת הספר מפתיעה – בני הזוג הוא יפיפה בתמונת השער ככוכב קולנוע היא "כמעט מכוערת". שניהם מוצגים כשני קלפי משחק – המונחים מנוגדים זה לזה "ג'וקר" הוא למעלה הפוך – היא למטה.

היש כאן אהבה?

הסיפור ארוך ומפותל תחילתו טרם מלחמת העולם הראשונה בעיירה בבוקובינה סופו בימינו אלה בארץ במדינת ישראל.

מובן מהם האירועים ההיסטוריים המשובצים ברצף הזה שבין תחילת המאה הקודמת לעד ימינו.

 

השאלה: האם זה סיפור אהבה? תלווה אתכם לאורך כל הסיפור. ובכל אלה מה שבה את ליבי?

הסיפור, מלאכת מחשבת, נוגע בסיפור חייהם של סבה וסבתה של המספרת. היא מופיעה כ"אותה ילדה במשפחה" איך אני יודעת? היא טורחת להודיע לי כי "הילדה זו אני".

בפרקי ביניים בספר מתוארים רגעים אינטימיים ביחסים שבינו לבינה. גם בין ה"סבא" בנעוריו גבר צעיר המשודך לסבתא "נערה צעירה" וגם בינו לבין רבות אחרות.

 

הביקורת תקפה את נאוה סמל על ה"שימוש הגס" שעשתה בחייהם של בני משפחתה אך כמו שקרן מקצועי המודיע מראש כ "אל תאמין" אף היא מודה מידי פרקים בספר על מלאכת הבדיון המשולבת בסיפור ההיסטורי כי אכן זה סיפור היסטורי. גלריה של דמויות משפחתיות ודמויות המלוות אותן כשהרקע ההיסטורי הריאליסטי מוסיף להן גוונים של אמינות.

העיירה, הבית היהודי לדורותיו, בית הבירה, החנויות, השוק, הרחובות, הכפרים, לידות ומיתות, מאבק הקיום, אימי מלחמת העולם השנייה כל אלה רקע לסיפור של שתי הדמויות המרכזיות פאני וגבריאל. הערצתי את יכולתה של נאוה סמל ל"דלג" על אימי השואה.

הם נזכרים פעמים רבות ברמזים לא דקים, אך כאילו אומרת המספרת: "זה – שייך לספר אחר."

חיים שתחילתם שידוך וסופם שידוך והם שורשיה של המספרת המאפשרת לנו הצצות אל המסתורין בחיי האדם. גם כאשר אנו שומעים כבר בפרק השני מה צופן החמישי אנו מרותקים לשמוע כיצד יתפתחו הדברים...זה כוחה של מספרת טובה מאוד. גם הכרזותיה הרבות על השימוש בדמיון כדי להפוך את ההיסטורי לסיפור מרתק מלמדת על כשרונה.

וכאן אסיים. לא סיפרתי לכם את הסיפור. לא-כן?

צריך לעודד את הסקרנות. לכו וקראו.

 

אבישג תשרי תשע"ח